תא"ח 55790-07-18

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב מחלוקת על שטחו של נכס מושכר ועל השיפורים שביצע הנתבע במקרקעין המוחכרים. התובעת טענה כי שטח המושכר הוא 65 מ"ר, ואילו הנתבעת טענה כי הוא גדול יותר. השופטת פתחה וציינה כי הם יתערבו רק בחוות דעתו של המומחה בסוגיית שטח הנכס המושכר בו ביצעה הנתבעת עבודות שיפוץ. השופטת הסכימה עם התובעת כי השטח המושכר הוא אכן 65 מ"ר ולא 81 מ"ר שהוצעו על פי חישובי המומחה. באשר לשיפורים שביצעה הנתבעת, קיבלה השופטת את קביעת המומחה כי חלוקת הנכס המושכר לשתי יחידות השביח את ערכו ודחתה את בקשת התובעת להפחתת השווי המוערך. השופטת גם דחתה את תביעת התובע להפחתה נוספת באומדן השווי בהתבסס על מועד ביצוע העבודה בפועל, וקבעה כי די בדמי הפחת של המומחה. גם טענת התובעת בדבר ייעוד הנכס המושכר ושימושיו האפשריים נדחתה מחוסר ראיות. זאת ועוד, השופט לא מצא סיבה לקבל את טענת הנתבע כי חוות דעתו של המומחה המעיטה בערך שווי ההשבחה. השופט הדגיש כי חוות דעת מומחה הן אמנם בעלות ערך, אך אינן מחייבות, ולבית המשפט שיקול דעת לקבל החלטה סופית. השופטת החליטה כי שווי ההשבחה שביצע הנתבע בנכס התובע הוא 125,000 ₪ והורתה כי סכום זה ישולם לנתבע בתוך 15 יום. שני הצדדים יישאו בשכר טרחת המומחה באופן שווה, ולא ניתן צו להוצאות. פסק דין זה יישב למעשה את המחלוקת על השטח המושכר והשיפורים שנעשו בו.