רע"א 442/89

תקציר

במקרה זה הגישו המבקשים תביעת נזיקין כנגד המשיבה, המדינה, בגין פיצוץ שאירע בשנת 1980 באמצעות רימון רסס צבאי. במהלך ההליך הופרדו שאלת האחריות משאלת הנזקים, ושני הצדדים נדרשו להגיש סיכומים בכתב. המבקשים נענו בהקדם, אך המשיב לא הגיש את סיכומיו למרות אזהרותיו. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לטובת המבקשים, קבע את חבות המשיב וקבע דיון נוסף בנזקים. בהמשך ביקשה המדינה להפוך החלטה זו, תוך שהיא מציינת "טעות משרדית" וטוענת כי לחץ העבודה תרם לעיכוב, ואף טענה כי בא כוח המבקשים הסכים לאיחור בהגשה. עם זאת, לבקשה זו לא צורפו טיוטות סיכומים, וההגנה לא הצדיקה בבירור את ההשמטה. בית המשפט המחוזי ביטל תחילה את החלטתו ואיפשר למדינה זמן נוסף להגשת סיכומים. על החלטה זו ערערו המבקשים לבית המשפט העליון, אשר הדגיש את הדרישות הפרוצדורליות לפי תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט העליון הדגיש כי המשיבה לא הסבירה כראוי את מחדליה ולא הצדיקה את ביטול ההחלטה, והצביע על כך שאין די בטעויות כהונה גרידא. כתוצאה מכך, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, החזיר על כנו את פסק הדין המקורי של אחריות כלפי המדינה ופסק למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪.