ת"א 38025-03-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין שתי חברות, אייפקס ועתיד, על הסכם שכירות של נכס מסחרי, לבין בעלי השליטה בהן, דרור כהן וארז פרידמן. התביעה העיקרית הוגשה על ידי אייפקס, בטענה להפרת חוזה ותביעת פיצויים מעתיד מיזוג וכהן באופן אישי. התביעה שכנגד הוגשה על ידי עתיד מיזוג נגד אייפקס ופרידמן באופן אישי, גם היא בטענה להפרת חוזה. השופט קבע כי אין הצדקה להרים את מסך ההתאגדות ולכן הטענות האישיות נגד כהן ופרידמן נדחות. בנוסף, לא הוכח כי עתיד מיזוג מימשה את תקופת האופציה השנייה של החכירה; לפיכך, הם אינם נדרשים לשלם דמי שכירות מעבר לתקופת האופציה הראשונה. עם זאת, אייפקס גם לא מסרה הודעה מוקדמת לפינוי, ולכן עתידה מיזוג צריכה לשלם דמי שכירות רק עד סוף אוקטובר 2017. כמו כן, על אייפקס לפצות את עתיד מיזוג בגין הארנונה ששולמה עבור נובמבר ודצמבר 2017, שכן החברה אמורה להיות חייבת במסים רק עד אוקטובר. באשר לתביעתה הנגדית של אייפקס בגין נזקים שנגרמו לכאורה על ידי עתיד מיזוג לנכס המושכר, פסק השופט נגד אייפקס וקבע כי הם לא הביאו ראיות מספיקות לנזקים. ביקור המומחים בנכס התרחש זמן רב מדי לאחר עזיבתה של עתיד מיזוג, ואייפקס לא הוכיחה כי הנכס היה ריק בתקופה זו. כמו כן, אייפקס לא סיפקה ראיות לעבודות תיקון בפועל או לתשלומים, ומשכך, תביעותיה לעלויות תיקון נזקים והזמן הנדרש לביצוע העבודה נדחות. בסיכומו של דבר, התביעה העיקרית של אייפקס נדחית במלואה, ועתיד מיזוג תקבל החזר ארנונה בסך 7,465 שקל. התביעה שכנגד של אייפקס מתקבלת חלקית, ועתיד מיזוג תשלם דמי שכירות בסך 32,760 שקל עבור החודשים יולי-אוקטובר 2017. סכומים אלה יקוזזו, כך שעתיד מיזוג תשלים תשלום סופי של 25,295 שקל בתוך 30 יום. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, וניתן לערער על פסק הדין כעניין שבדין.