ס"ע 48132-01-11

תקציר

בקשת הנתבעת לדחות את טענות התובעת לפני ספטמבר 2008 מתקבלת בחלקה. זאת, בשל הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בתיק קודם הנוגע לתקופת העסקתו הראשונה של התובע אצל הנתבעת (ספטמבר 2003 עד מאי 2008), אשר כלל תביעות לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, שכר וגמול שעות נוספות. פסק הדין בתיק זה מחייב עד לביטולו, ומאחר שהתובע לא הגיש תביעה חדשה, בית המשפט אינו יכול כעת להשהות את התביעות הקשורות לתקופה זו. גם הטענות הנוגעות לתקופת העסקתה השנייה של התובעת (אוגוסט 2008 עד נובמבר 2010) נדחות, שכן הן אינן קשורות לתביעה הנוכחית והנתבעת לא התנגדה להן. יתר התביעות הטעונות בירור נוגעות לתקופת עבודתו הראשונה של התובע וכוללות פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, הפרשי דמי חגים והפרשים בהוצאות נסיעה. בית הדין הבהיר כי התביעות לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה ופיצויים בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה נגעו לסיום העסקתו של התובע והיו חלק מאותה עילה כמו המקרה הקודם (ע"א 2184/08). לפיכך, מאחר שהתובעת לא ביקשה סעד של פיצול, תביעות אלה לתקופה שבין ינואר 2008 לספטמבר 2008 נדחות. כמו כן, גם התביעות בגין הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, הפרשי דמי חגים והפרשי הוצאות נסיעה – כולם קשורים לתקופת העבודה הראשונה – נחשבות לחלק מאותה עילה כמו במקרה הקודם. מאחר שהתובעת לא עתרה לסעד של פיצול, נדחות גם תביעות אלה לתקופה שבין ינואר 2004 לספטמבר 2008. על הנתבע להגיש כתב הגנה בגין יתר התביעות בתוך 30 יום, ולאחר מכן יקבע בית המשפט את השלבים הבאים. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ונחתמה על ידי נציגיהם יחד עם השופט.