ת"א 3995/09

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של חוזה להעברת זכויות קנייניות בחלק מסוים של נכס מושכר. החוזה המדובר נחתם בין התובעת לבין הנתבעת, שהיו חוכרים משותפים בנכס שהושכר מהמינהל. על פי פסק הדין, החוזה אינו תקף ואינו ניתן לאכיפה משום שהוא סותר את סעיף 18ב לחוזה החכירה עם המינהל, המחייב הסכמה מראש ובכתב לכל העברת זכויות - הסכמה שלא התקבלה. יתר על כן, חוק המקרקעין הישראלי פוסל כל עסקת נדל"ן החלה על חלק מסוים של הקרקע ולא על הקרקע בכללותה, אלא אם נקבע אחרת בחוק. מאחר שהזכויות הקנייניות בנכס לא חולקו, התובע לא יכול היה למכור זכויות בחלק מסוים של הנכס. גם אם החוזה היה תקף, נטען בפסק הדין כי יש לבטלו בשל טעות הן מצד התובע והן מצד הנתבע, שככל הנראה לא הבינו את ההשלכות המשפטיות של ההסכם ביניהם. לבסוף, טענות הנתבעים כי ביצעו השקעות ושיפוצים בנכס, בסך מאות אלפי שקלים, אינן מזכות אותם באכיפת ההסכם, ותביעת הפינוי של התובעת מתקבלת. הנתבע נדרש לפנות את הנכס בתוך 45 יום, ושני הצדדים פטורים מתשלום שכר טרחת עורך דין זה לזה בנסיבות העניין.