ת"א 1072/01

תקציר

התובע, שרכש נכס בשנת 1986, תובע להירשם כבעלים של הנכס. הוא שילם למוכר, הנתבע הראשון, אך הנכס לא נרשם על שמו. הנתבע הראשון מכר את הנכס לנתבע השני בשנת 1997, ומכירה זו היא שנרשמה. התובע מבקש הצהרה כי זכותו בנכס עדיפה על זו של הנתבע השני. השופטת סוקרת את הטיעונים והטיעונים שכנגד, שהוצגו הן על ידי הנתבעים והן על ידי התובע. הנתבעים טוענים כי התובע הסכים לבטל את זכותו בנכס, אך השופט סבור כי טענה זו אינה סבירה שכן התובע לא קיבל את כספו בחזרה. עוד קובע השופט כי הנתבעת השנייה ידעה על רכישתה של התובעת, אך היא פעלה בתום לב בעת רכישת הנכס ושילמה את מלוא התמורה. השופט קובע כי המסגרת המשפטית המתאימה למקרה אינה סעיף 9 לחוק המקרקעין אלא סעיף 12 לחוק המטלטלין, הקובע כי אם אדם מקבל מטלטלין או זכות בהם בתום לב ובתמורה עדיפה זכותו. מאחר שהנתבעת השנייה פעלה בתום לב ושילמה את מלוא התמורה, זכותה בנכס עדיפה על זו של התובעת. יתר על כן, השופטת מדגישה כי ההתקשרות של התובעת עם הנתבעת הראשונה הייתה בלתי חוקית שכן היא נועדה להונות את רשויות המס, דבר המערער את תביעת התובע לסעד מן היושר. לפיכך, השופט דוחה את תביעת התובע לפסק דין הצהרתי וקובע כי זכותו של הנתבע השני בנכס תקפה.