ע"ש 5062/05

תקציר

פסק הדין דן באי שיתוף הפעולה של המערער עם חקירת מספר תלונות נגדו בנוגע למרפאת השיניים שלו. הטענה העיקרית היא כי המערערת לא שיתפה פעולה עם רופא השיניים המחוזי, ד"ר גורדון, אשר בחן את התלונות מטעם משרד הבריאות. המערער טען כי אי שיתוף הפעולה מופנה כלפי ד"ר גורדון בלבד, בשל התנכלות אישית, ולא כלפי משרד הבריאות בכלל. עם זאת, הוועדה והנשיא בדימוס דחו טענה זו, וקבעו כי התנהגותו של המערער כלפי ד"ר גורדון הייתה פסולה והיוותה התנהגות בלתי הולמת. גם טענת ההגנה של המערער כי ד"ר גורדון הטריד אותו אישית נדחתה, שכן הוועדה והנשיא בדימוס לא מצאו ראיות התומכות בטענות אלה וראו בהן ניסיון לפגוע בפיקוח ובבקרה על מקצוע רפואת השיניים. בנוסף, דן פסק הדין בפרשת סורילוב, שם הואשם המערער בעיכוב החזרת פרוטזה למטופל בשל סכסוך כספי. המערער טען כי לא הואשם בכך ולכן הרשעתו אינה חוקית, אך בית המשפט דחה זאת וקבע כי הוא נאשם והגן על עצמו בסעיף זה. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי ההליך בפני הנשיא בדימוס היה בלתי הוגן, שכן למערער כבר ניתנה הזדמנות להציג את טענותיו ולהתגונן ביסודיות בפני הוועדה. כמו כן, פסק הדין מתייחס להפעלת מרפאה ללא רישיון תאגיד על ידי המערער, אשר בית המשפט ראה בה עבירת משמעת. טענת המערערת כי מדובר בעניין טכני בלבד נדחתה, שכן בית המשפט ראה בה דפוס חוזר ונשנה של התעלמות מהוראות הממונים. לבסוף, קבע בית המשפט את העונש, ומצא את ההחלטה להתליית רישיונו של המערער ראויה וסבירה, בהתחשב בנסיבות המקלות ובחומרת העבירות. טענותיו של המערער כי העונש היה מופרז, במיוחד בהיותה הרשעתו הראשונה, לא היו משכנעות. ככלל, הערעור נדחה, ופסק הדין היה אמור להיות מועבר לצדדים באמצעות פקס.