עת"מ 48340-12-10

תקציר

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם החלטת ראש העיר ומועצת העיר לקבל חוזה בדבר מכרז פומבי 07/14 הייתה הפעלה ראויה של שיקול דעת או פירוק שיקול דעת. השופט מצדד בעותרים וקובע כי ההחלטה לא התקבלה תוך הפעלת שיקול דעת ראויה. ועדת המכרזים היא גוף ממליץ בלבד, וראש העיר ומועצת העיר נדרשים לקבל החלטה עניינית האם לקבל או לדחות את המלצותיה, שבמקרה זה היו לאשר את ההתקשרות עם קשת. מצופה מהם לקבל החלטה זו על סמך הערכה לגופה של ההמלצה ואל להם לשמש חותמת גומי או להימנע מהפעלת שיקול דעתם. השופט מותח ביקורת על החלטת ראש העיר ומועצת העיר בשל היותה מושפעת מחשש לאחריות אישית ומהעמימות שיצרה בקשתה החפוזה של קשת לביזיון בית המשפט. היועץ המשפטי ומנכ"ל העירייה הזהירו את חברי המועצה כי אי אישור החוזה עלול להוביל לתביעות משפטיות שישפיעו על החלטתם. עם זאת, השופט מבהיר כי אזהרות אלה היו ראויות וכי אין לראות בהחלטה ביקורת על היועץ המשפטי או מנכ"ל העירייה. פסק דין זה נועד להחזיר את שיקול הדעת של המועצה וראש העיר ואינו מציין אם עליהם לאשר או לדחות את החוזה. בנוסף, השופט אינו נוקט עמדה בשאלת הפיצוי האפשרי לקשת אם ההמלצה תידחה. ההחלטה לקבל את העתירה מתקבלת, וההחלטה החוזית מבוטלת. ראש העיר ומועצת העיר מצווים לשקול מחדש את ההחלטה ולקבל החלטה המשרתת בצורה הטובה ביותר את האינטרס הציבורי. קשת נדרשת לשאת בהוצאות הליך העתירה, בסך 50 אלף שקל.