ע"א 5409/09
פסק-דין עליון
תקציר
השופט מוצא כי מרבית טענות המערער אינן מעוררות שאלות משפטיות ועל כן אין למערערים זכות ערעור בנקודות אלה. השופט מתייחס בקצרה לטענות המערער בנוגע לקביעת מועד הנוגע לתוכנית בנייה מקומית, וקובע כי אף שקביעת ועדת הערר לא הייתה מדויקת, היא לא השפיעה על ההחלטה. השופט דן גם בטענות המערערת ביחס לשולחן האיזון ובסוגיית תום הלב. מסקנתו היא כי מדובר בשאלות משפטיות שניתן לערער עליהן, אך טענות המערערים בנקודות אלה אינן צלחות. השופטת מדגישה כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם לעניין תום הלב, וטענתם כי לא היו מודעים למחלוקת בנושא זה תמוהה. השופט מוצא כי בחירתם של המערערים שלא להביא עדים רלוונטיים מבססת את חובתם, ויש להותיר את שיקול דעתה של ועדת הערר על כנו. השופט י' עמית והשופט א' רובינשטיין מסכימים עם חוות הדעת. השופט רובינשטיין מוסיף ומציין כי ניתן היה לברר את סוגיית תום הלב באמצעות עדות, והימנעותם של המערערים מלעשות כן משמשת כחובתם.
חקיקה מקושרת
ע"א 5409/09 זיוה סביל נ' מדינת ישראל - מיסוי מקרקעין, עליון (19.5.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.