עת"מ 37671-12-18

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית עתירה המבקשת לחייב הפקעה מיידית של מקרקעין שבבעלות העותר. הקרקע המדוברת יועדה, להפקעה לצורכי ציבור, אך ההליך מתעכב. העותרת טוענת כי השיהוי אינו סביר ועולה כדי רשלנות רבתי, ומבקשת כי בית המשפט יורה למשיב להפקיע את הקרקע לאלתר. עם זאת, בית המשפט קובע כי השיהוי אינו בלתי סביר, וכי האינטרס הציבורי משרת בצורה הטובה ביותר על ידי מתן שהות נוספת למשיב להשלים את ההפקעה יחד עם פיתוח הסביבה. עוד צוין בפסק הדין כי העותרת לא הוכיחה שינוי נסיבות משמעותי מאז נדחתה עתירה קודמת בנושא, וכי מעשיו של המשיב לאורך השנים היו סבירים ומידתיים. זאת ועוד, בית המשפט אינו משתכנע מטענת העותר כי המשיב פועל בחוסר תום לב, שכן טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסק הדין הקודם. בסופו של דבר, העתירה נדחית, והעותר נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.