ע"א 5526/22

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, שכן המבקשים לא הוכיחו כי עיכוב מתן פסק הדין ימנע נזק בלתי הפיך. על פי תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את הביצוע, ועל המבקשים להוכיח הן סיכוי טוב להצלחת הערעור והן כי "מאזן הנוחות" מעדיף עיכוב ביצוע. במקרה זה, בית המשפט מצא כי מדובר בעיקר בסעד כספי, ולא בשינויים בלתי הפיכים בזכויות במקרקעין. הסעדים המבוקשים נגעו לביטול הפקעה ללא תשלום ולהבטחת פיצויים באמצעות שומה כספית, אליה ניתן להתייחס גם אם פסק הדין יבוצע בטרם יסתיים הערעור. בית המשפט התייחס לתקדימים, וציין כי גם העברות של נדל"ן עסקי ניתנות לפיצוי כספי אם יבוטלו, ולכן אינן מצדיקות עיכוב. יתר על כן, המבקשים לא הצליחו להראות כי לא יוכלו להשיב כספים או שייגרם להם נזק בלתי הפיך אם ערעורם יצלח. משכך, מאחר שמדובר בעניין כספי ואין נסיבה חריגה המצדיקה חריגה חריגה מהכלל, ההוצאה לפועל תמשיך. בית המשפט ביטל את הוראת השעה מיום 20.9.2022 והורה למבקשים לשלם למשיבים את הוצאות המשיבים, שנקבעו בסך 6,000 ש"ח, המתחלקים ביניהם שווה בשווה.