ע"א 521/83

תקציר

פסק הדין הנדון נסוב סביב סכסוך כספי בו היו מעורבים מרק וחגית לשם, שלא הצליחו לפרוע חוב למשיב. המשיב ביקש לצרף את נכסיהם של מרק וחגית, לרבות דירה משותפת. במהלך הדיון בבית המשפט התברר כי חגית העבירה את חלקה בדירה אחרת, שירשה מאביה, לאמה, המערערת רחל קרפינובסקי. השאלה הייתה האם העברת זכויות זו נעשתה כדי להימנע במכוון מנושים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אם לאו. בית המשפט העליון קיבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ודחה את הערעור בנימוק שהמונח "נכסים" בצו העיקול מקיף את הזכויות בדירה, גם אם המשיב לא היה מודע לקיומה של הדירה. עוד קבע בית המשפט כי לא הייתה סטייה מכתבי הטענות, שכן הראיות לגבי הדירה הוצגו ללא התנגדות, ותיקון הבקשה היה עניין טכני. כמו כן, נמצא כי חלקה של חגית בדירה הועבר לאמה בנאמנות, עליה יכול היה המשיב לעקל. פסק דינו של בית המשפט העליון חיזק את החלטת בית המשפט המחוזי, ואישר כי העיקול על זכויותיה של חגית בדירה תקף. המערערת חויבה לשלם למשיב 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. לשופט ש' לוין הצטרפו השופטים א' ברק וח' אריאל למתן פסק הדין.