ע"א 4587/01

תקציר

שני ערעורים אלה מערערים על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנוגע לאכיפתו של פסק דין שניתן בקליפורניה. בשנת 1993 תבעו שפלטר, פרטוק והמשיבה מס' 3 את המשיבים 1 ו-2 בקליפורניה. המשיבים 1 ו-2 הגישו תביעה שכנגד. שפלטר ופרטוק לא הגיעו לדיונים שנקבעו לאוגוסט ולספטמבר 1994. באוקטובר 1994 דחה בית המשפט בקליפורניה את התביעה העיקרית וקיבל את התביעה שכנגד, והורה לשפלטר ולפרטוק לשלם למשיבים ביחד ולחוד כ-10.6 מיליון דולר. בשנת 1996 הגישו המשיבים בקשה לאכיפת פסק הדין בירושלים. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הבקשה בשנת 2001, אך בעקבות ערעור הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי. בשנת 2004 הוציא בית המשפט המחוזי פסק דין משלים, בו נקבע כי פסק הדין בקליפורניה אינו ניתן לאכיפה בכל הנוגע לסעדים כספיים לטובת המשיב 1 עקב הליכי פשיטת רגל. עם זאת, פסק הדין היה בר אכיפה ביחס לסכום שנפסק למשיב 2. המערערים העלו טענות שונות, שבית המשפט בחן ודן בהן. השופט א' גרוניס קבע כי הדו"ח של שפלטר על חובותיו בהליכי פשיטת הרגל אינו מהווה הודאה, ופסק הדין בקליפורניה אינו ניתן לאכיפה ביחס לסעדים לטובת המשיב מס' 3. עם זאת, בית המשפט אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לפרטוק הוגשה הודעה כדין. לפיכך, ערעורו של שפלטר התקבל, פסק הדין בקליפורניה לא היה ניתן לאכיפה לגביו, וערעורו של פרטוק נדחה. השופטים ש' ג'ובראן וא' חיות הסכימו עם פסק הדין.