ע"א 352/74
פסק-דין עליון
תקציר
התיק סובב סביב חברה המייבאת ומשווקת יהלומים, אשר מסרה יהלומים לשותפות על בסיס הסכמים. השותפות לא הצליחה לשלם עבור היהלומים ופשטה את הרגל. החברה המערערת תבעה את המשיבים, לרבות את השותפות ואת בנק דיסקונט, שקיבל יהלומים מהשותפות כבטוחה, להשבת היהלומים או ערכם. בית המשפט המחוזי קבע כי הבנק רכש משכון תקף על היהלומים, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון קבע כי הבנק אכן רכש משכון תקף, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. נפסק כי הוראות חוק המשכון בדבר תקנת השוק חלות, שכן הבנק פעל בתום לב והיהלומים נמסרו לשותפות בהסכמת המערערת. כמו כן, הודגש כי פרשנות חוק המשכון צריכה להתבסס על לשונו, ובמקרה זה משמעותו הברורה של החוק תומכת בעמדת הבנק. בית המשפט דן גם בפרשנות המונח "תום לב" ומצא כי התנהלות הבנק נופלת בגדר המשמעות הסובייקטיבית של מונח זה, במיוחד נוכח מערכת היחסים ארוכת השנים בין הבנק לבין השותפות. בנוסף, ציין בית המשפט כי יש להמיר חובות במטבע חוץ למטבע מקומי לפי שער החליפין במועד פסק הדין הראשוני. לבסוף, הורה בית המשפט העליון למשיבים לשלם את הוצאות המשפט של המערערת, תוך שינוי החלטת בית המשפט המחוזי בעניין ההוצאות.
חקיקה מקושרת
ע"א 352/74 מ' דנקנר ובניו בע"מ נ' פסט את מטרני, עליון (22.6.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.