רע"א 5573/15

תקציר

בפסק דין שניתן לאחרונה בעניין ערעור הנוגע לזימון עדים והחלטות פרוצדורליות במסגרת משפט, בחן בית המשפט בקשות הנוגעות לזימון עדים ולסדר העדות לפי סעיפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. בית המשפט הבהיר כי בעוד שניתן לשמוע ערעורים על סירוב לזמן עדים, ערעורים על סדר העדות ושינויים במועדי הדיון נדחים על הסף על ידי הצו. סמכותו של בית המשפט לזמן עדים נקבעה בפקודת הראיות, המתירה זימון עדים רלוונטיים לעניין, אך מתירה סירוב אם העדות אינה נחוצה או נועדה למטרות שאינן גילוי האמת. הערעור עסק בעדים השוהים בחו"ל שלא היו מוכנים להתייצב מרצונם להעיד, דבר שהוביל להשלכות על פי חוק הסיוע המשפטי למדינות זרות, המתווה את התהליך לקבלת עדות של עדים זרים באמצעים כגון וידאו קונפרנס. החלטת בית משפט קמא הדגישה את שיקול הדעת הפרוצדורלי, וממנה עולה כי המבקשים התעלמו מהליכים משפטיים רלוונטיים הנוגעים לעדים זרים. יתר על כן, בית המשפט ציין שיהוי תפעולי בהכרעה בבקשות להקפאת הליכים על ידי שני הצדדים, המשקפים תמרון טקטי שעלול לעכב הליכים. היא הביעה חשש מפני בקשות פרוצדורליות בלתי פתורות של המבקשים, לרבות איחוד דיונים, וחזרה והדגישה כי לבית משפט קמא שיקול דעת רחב בעניינים פרוצדורליים כמו זימון עדים. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הבקשה, אך הציע כי אם המבקשים ימצאו לנכון לעתור שוב, רשאי בית המשפט קמא לשקול מחדש לגופה. לא הוזמנו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה מהצד השני.