ע"ר 59416-12-25

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד הנשיא סובל) דן בערעור על החלטת רשמת בית המשפט שדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרת תביעה. הערעור נדחה בהיעדר סיכוי. **ניתוח משפטי:** 1. **הליך משפטי וסוג התביעה:** המערער הגיש תביעת לשון הרע בסך 5 מיליון ש"ח נגד "חברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים", בגין פרסומים הנוגעים לאירוע משנת 2015. עניין זה משליך על עצם הדיון בערעור, שכן מדובר בתביעה בסכום משמעותי. 2. **החלטת הרשמת ונימוקיה:** הרשמת דחתה את בקשת הפטור מאגרה מכיוון שהמערער לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית, וכן לא צירף אסמכתאות הנדרשות לכך, כגון תדפיסי בנק לששת החודשים שקדמו להגשת התביעה. בנוסף, הרשמת ציינה כי סיכויי התביעה אינם נראים גבוהים, הן בשל חלוף הזמן והן בשל חוסר הלימה בין סכום התביעה לנזקים הנטענים. 3. **עיקר הערעור:** הערעור התמקד בהחלטת הרשמת לדחות את הבקשה לפטור מאגרה. 4. **הלכה משפטית בנוגע לפטור מאגרה:** * **דרישות התקנות:** תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, מחייבת את מגיש ההליך לצרף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר המפרט את רכושו, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, וכן את רכוש ובן זוגו והוריו (אם הוא סמוך על שולחנם). * **אי-צירוף מסמכים נדרשים:** בית המשפט הדגיש כי המערער לא צירף את המסמכים הנדרשים, וכי התצהירים שצורפו לא תמכו כראוי בבקשה לפטור מאגרה. הפירוט שהוצג מחשבון הבנק היה דל ביותר ולא שיקף את מצבו הכלכלי הנטען. * **תקופת הזמן הרלוונטית:** הדרישה למסמכים הנוגעים לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה היא קריטית. * **רכוש נסתר או יכולת להיעזר:** הדרישה כוללת גם הוכחה לגבי רכוש בעל ערך, או יכולת להיעזר באחרים (כמו בני משפחה). * **בקשה לעיון חוזר:** בית המשפט קבע כי בקשה לעיון חוזר אינה מהווה תחליף להגשת בקשה מלאה ומפורטת מלכתחילה. * **צירוף מסמכים חדשים:** מסמכים רפואיים שצורפו לערעור, גם אם היו מאוחרים למועד הבקשה המקורית, לא השלימו את החסר ולא היוו "מקצה שיפורים" להשלמת מסמכים שהיה על המערער לצרף מלכתחילה. * **החלטות בהליכים אחרים:** בית המשפט דחה את הטענה כי החלטה על פטור מאגרה בהליך אחר (בבית משפט לענייני משפחה) מחייבת מתן פטור גם בהליך זה. נקבע כי אין ללמוד מהחלטה בהליך אחד לעניין הליך אחר, במיוחד כאשר סוג ההליך והנסיבות שונים (תביעה כספית בסכום גבוה לעומת הליך משפחתי). * **התנהלות מערער בהליכים קודמים:** בית המשפט הפנה להחלטות קודמות של בית המשפט העליון ושל בית המשפט עצמו, בהן נדחו בקשות דומות של המערער לפטור מאגרה, תוך ציון היעדר תשתית עובדתית ואי-צירוף מסמכים נדרשים. נזכרה סתירה בין טענות המערער על היותו "יזם ואיש עסקים מוכר" בתביעה קודמת לבין טענותיו על חוסר יכולת כלכלית. * **שיקול דעת הרשם:** נקבע כי לרשם נתון שיקול דעת רחב בענייני אגרה, וערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעת זה בנקל, אלא במקרים חריגים. 5. **תוצאה:** הערעור נדחה בלא צורך בתשובה מהמשיבה, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מכיוון שלא נמצא לו סיכוי להתקבל. לא נפסקו הוצאות לטובת המשיבה, מכיוון שלא התבקשה תשובה. **חידושים או דגשים משפטיים:** * **החשיבות הקונקרטית של פרטיות הדרישות לפטור מאגרה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של מילוי מדויק של כל הדרישות הפורמליות והמהותיות שבדין לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה. אי-הצגת תשתית עובדתית מספקת, לרבות מסמכים רלוונטיים, מובילה לדחיית הבקשה. * **הבחנה בין סוגי הליכים:** הדגש כי פטור מאגרה בהליך אחד אינו מחייב פטור בהליך אחר, וכי סוג ההליך (תביעה כספית בסכום גבוה לעומת הליך משפחתי) משפיע על שיקול הדעת. * **התנהלות עקבית של בית המשפט:** הפנייה להחלטות קודמות של בית המשפט העליון ובתי משפט אחרים, המצביעות על דפוס חוזר של בקשות דומות מצד המערער שלא נענו, מחזקת את החלטת בית המשפט הנוכחי. * **הגבלת השימוש בבקשות לעיון חוזר:** בית המשפט מבהיר כי בקשה לעיון חוזר אינה נועדה לתקן או להשלים בקשה שלא הוגשה כראוי מלכתחילה. * **הגבלת "מקצה שיפורים" בערעור:** מסמכים חדשים שמוגשים במסגרת ערעור, שנועדו להשלים פערים בבקשה המקורית, לא יתקבלו בנקל. לסיכום, פסק הדין מדגיש את מחויבות בית המשפט לכללי התקנות בנוגע לתשלום אגרות, את חשיבות הגשת בקשות מגובות ראיות, ואת סמכותו הרחבה של הרשם בתחום זה, המוגבלת בהתערבות ערכאת הערעור.