ת"צ 29279-03-18

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת התובעים לתביעה ייצוגית נגד העירייה. התובעים טענו כי רשלנות העירייה הובילה למפגעים סביבתיים, קרי זיהום אוויר ומים, מפגעי אסבסט, פגיעה במרחבים מוגנים ומפגעי רעש, בין היתר, כהגדרתם בחוקים הרלוונטיים. הם טענו כי העירייה לא נקטה זהירות סבירה למניעת פגיעה בבריאות הציבור ובסביבה, ודרשו פיצוי בגין נזקים לא ממוניים, כמו גם שינוי בהתנהגות העירייה. עם זאת, השופט קבע כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהעירייה הפרה את החוק. עוד קבע השופט כי לא הוכח הזיהום הנטען במי ים ובחופים, וכי העירייה אינה זקוקה להיתר כדי להזרים נגר עילי לים. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת העירייה כי נקטה בפעולות סבירות לצמצום הבעיה וכי האחריות למציאת פתרון לסוגיה מוטלת על גורמי ממשל שונים ולא רק על העירייה. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי אין הסתברות סבירה להכרעה לטובת התובעים ודחה את הבקשה, יחד עם התביעה האישית. בנוסף, חויבו התובעים לשלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪.