ע"פ 5066/18

תקציר

ערכאת הערעור בחנה את התיק והחליטה לדחות את הערעור, תוך שהיא מאשרת את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. טענות המערער התמקדו בעיקר בממצאים עובדתיים ובהערכות מהימנות, אשר ערכאות הערעור בוחנות בדרך כלל רק במקרים חריגים. בית המשפט לא מצא כאן בסיס לחריג כזה. הרשעתו של המערער נשענה במידה רבה על אמינותו של העד, א', והקליטה שיחות בהן הודה המערער ברצח ובירי לעבר משאית. בית המשפט ציין ראיות תומכות משמעותיות, לרבות DNA של המערער על נשק הרצח ואמירות לא עקביות שחיזקו את התיק נגדו. חרף טענות בדבר שכרות שהשפיעו על ההודאות המוקלטות, קבע בית המשפט כי המערער היה קוהרנטי, והפריך את טענת שכרותו. בית המשפט דחה גם תרחישים חלופיים שהציעה ההגנה, וקבע כי לא הועלה ספק סביר. המערער היה חופשי לשוחח עם א' על פרטים וניהל מגעים קודמים עם המנוח, תוך שהוא מתיישב עם ראיות מוצקות המאששות את אשמתו. ראיות נוספות, כגון מחקרים בתקשורת ואופי הנשק בו נעשה שימוש, איששו את ההרשעה. בכל הנוגע לירי לעבר המשאית, מצא בית המשפט ראיות מספיקות מדברי המערער ומעדותו של א'. באשר לגזר הדין נקבע כי עובדות הרצח תואמות את הקריטריונים הקבועים בחוק למאסר עולם, כאשר תכנון מתוכנן מראש מעיד על אופן הביצוע המכוון. ההחלטה לגזור עונש נוסף על המשאית היורה, לתוך מאסר העולם, נמצאה ראויה בהתחשב בחומרת העבירות ובכוונה תחילה. משלא נמצא פגם מהותי בגזר הדין או סטייה ממדיניות הענישה שנקבעה, לא ראתה ערכאת הערעור עילה להתערבות, ובכך אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר.