ת"א 16416-10-19

תקציר

התובעת, בעלת מבנה היסטורי בתל אביב, מתכוונת לשפץ את המבנה ולהשתמש בו למטות המשפחה. בבניין פועלת חנות המושכרת על ידי הנתבעת, דיירת מוגנת לפי חוק הגנת הדייר. התובע מבקש לפנות את הנתבע, ומציע לו פיצוי כספי או דיור חלופי. הנאשם מסרב, ומתעקש להישאר בחנות. בית המשפט פוסק לטובת התובעת, וקובע כי שיפוץ הבניין מצדיק פינוי לפי סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר, שכן הוא ישנה באופן מהותי את החנות. בנוסף, רצונו של התובע להשתמש במבנה לצרכיו מהווה עילה תקפה לפינוי לפי סעיף 131(7). בית המשפט מורה על פינוי הנתבעת, וקובע כי הסדר חלופי סביר הוא פיצוי כספי בשווי 85% מערך הבעלות בחנות, בתוספת 25% נוספים לכיסוי חבות הנתבעת במס רווחי הון. פיצוי זה הוא במקום הסדר פיזי חלופי, שכן סירובו של הנתבע לשקול אפשרויות אחרות נחשב בלתי סביר. סך הפיצוי מסתכם בסך 3,442,500 ₪, והנתבעת נדרשת לפנות את החנות. שני הצדדים אחראים להוצאות המשפטיות שלהם.