עת"מ 20606-06-22

תקציר

העותרים, בני זוג שנישאו לראש העדה הקראית, ביקשו את נישואיהם ואת גיור הדת של העותר במרשם האוכלוסין. ראש העדה הקראית אינו מוסמך לבצע גיורים דתיים או להינשא למי שאינם בני הקהילה. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם לפקיד הרישום יש סמכות לשנות את פרטי הרישום על סמך תעודת הנישואין שהוצגה. בית המשפט מצא כי תפקידו של פקיד הרישום הוא מינהלי ומוגבל לרישום פרטים על פי תעודות ציבוריות. במקרה דנן, תעודת הנישואין של העותרת לא הספיקה לרישום משום שהיא סתרה את הרישום הקיים של העותר כחסר דת, ותעודת הגיור לא הונפקה על ידי גורם מוסמך. החוק מחייב מתן פסק דין הצהרתי כדי שאדם שאינו יהודי יירשם כיהודי, דבר שהעותרים לא ניסו לקבל. בית הדין הגיע למסקנה כי פקיד הרישום פעל במסגרת סמכותו בסירובו לרשום את הנישואין והגיור. יתר על כן, אין זה ראוי לרשום את הגיור בתעודת הנישואין, וכל שינוי בהוראות הנוכחיות צריך להיעשות בחקיקה. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות המשיב.