ע"א 97/67

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין מס בולים לפי חוק מס בולים על מסמכים, התשכ"א-1961. עניינו של הערעור בהסכם שבו היו מעורבים שלושה משיבים, המפרט מספר פעולות לרבות מכירת מניות, עסקאות נדל"ן וצווי תשלום. המערערת, מינהל המכס והבלו, טענה כי יש לסווג את ההסכם כמספר עסקאות נפרדות, שכל אחת מהן חייבת במס בולים. עם זאת, דעת הרוב של בית המשפט העליון דחתה טענה זו, ואישרה את החלטת בית המשפט המחוזי להתייחס להסכם כאל עסקה אחת, ומכאן הטלת מס בולים אחד. באופן ספציפי, בית המשפט קבע כי לא ניתן למסות את המסמך הנדון לפי סעיף 7 לחוק מס בולים, המתייחס לתשלום סכום כסף מסוים, שכן הדבר יוביל לתוצאה בלתי סבירה. יתר על כן, דעת הרוב קבעה כי אין לראות בהוראת תשלום המופיעה בהסכם, התלויה בביצועה, כהוראת תשלום נפרדת במובן המסחרי, ולפיכך אין להטיל עליה מס בולים. השופט מני, בדעת מיעוט, טען כי ההסכם כולל מספר צווי תשלום שכל אחד מהם צריך להיות ממוסה בנפרד לפי סעיף 4(5) לחוק מס בולים. פסק הדין מדגיש כי סיווג מסמכים לצרכי מס בולים צריך להתבסס על הבנת הסוחרים, ועל המשמעות הרגילה של המונחים בהם נעשה שימוש. משכך, הגיע הרוב למסקנה כי יש לראות בהסכם הסכם אחד, דחה את הערעור ואישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי ההסכם כרוך בתשלום מס בולים אחד. המערער חויב לשלם למשיבים סך הוצאות של 500 לירות.