בג"צ 678/88

תקציר

במקרה הנוגע להכללת כפר ורדים ועין יעקב ברשימת היישובים הזכאים להנחות בארנונה לפי תקנות מס הכנסה ליישובי גבול הצפון, פסק בג"ץ באופן שונה לגבי כל עותר. העתירה בעניין כפר ורדים (בג"ץ 678/88) התקבלה, ונקבע כי משרד האוצר פעל באופן בלתי סביר בכך שלא כלל את כפר ורדים ברשימה, בהתחשב בכך שנסיבותיה וסיכוניה מפעילות טרור פוטנציאלית דומים לאלה של מענה, יישוב שכבר נחשב זכאי. בית המשפט הכיר בכך שלשני היישובים יש רמות קרבה וסיכון דומות בשל הקרבה למעלות, ובכך הדגיש את האפליה הפסולה נגד כפר ורדים. לפיכך הורה בית המשפט להוסיף את כפר ורדים לרשימת הזכאים רטרואקטיבית משנת 1985, מועד כניסת התקנות לתוקף. מנגד, דחה בית המשפט את העתירה בעניין עין יעקב (בג"ץ 803/88), ולא מצא בסיס לאפליה, שכן עין יעקב לא עמדה בקריטריונים שנקבעו של "יעד אטרקטיבי" לפעולות איבה על פי הערכות צה"ל; לפיכך, החלטת האוצר להחריג את עין יעקב נחשבה סבירה. בעקבות זאת הורה בית המשפט למשרד האוצר לתקן את התקנות כך שיכללו גם את כפר ורדים ולפסוק הוצאות לעותרים, תוך שהוא דוחה את עתירת עין יעקב ומורה לה לשלם הוצאות.