בר"ע 2303/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור בעניין סיווג תשלומי הארנונה (סוג המס). המערערים טענו כי סיווגם בארנונה אינו נכון והיה עליהם לשלם תעריף נמוך יותר. ועדת הערר הסכימה כי סיווגו של המערער שגוי וכי הוא זכאי להחזר הסכומים שנגבו שלא כדין משנת 1986. עוד קבעה הוועדה כי העירייה המשיבה לא פעלה בחוסר תום לב ולא הייתה כל חריגה מההליך המינהלי התקין. כמו כן, הוועדה הדגישה כי יש להכריע את תקופת ההתיישנות בתביעת המערער לטובת התיישנות אזרחית. לפיכך, התקבל הערעור וחויב המשיב להשיב למערערת את הסכומים שנגבו שלא כדין, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, שבסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. כן חויב המשיב בכיסוי הוצאותיו המשפטיות של המערער. פסק דין זה מהווה תקדים לסיווג הליכים הקשורים לתשלומי חובה והשבתם, מסווג אותם כהליכים אזרחיים, ומאשר את החובה להשיב תשלומים שנגבו שלא כדין, אלא אם כן הרשות יכולה להוכיח שפעלה בתום לב או שההשבה תהיה בלתי צודקת.