ת"א 32058-05-19

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: המשיבים תבעו את המבקש ואת המשיבים הפורמליים על סך 580,000 ₪ פיצויים, בטענה ללשון הרע מארבעה פרסומים נפרדים. הפרסומים התבססו על קשר לכאורה בין המבקש לבין המשיבים הפורמאליים, שלטענת המשיבים היה כרוך בכך שהמבקש מסר למשיבים הפורמליים מידע שאינו זמין לציבור. עם זאת, השופט קבע אחרת וקיבל את טענת המבקש כי יש לדחות את התביעה נגדו בשל היעדר עילת תביעה. השופט ציין כי טענת המשיבים נגד המבקש מוגבלת לשני פרסומים ולא נטען כי המבקש אחראי להם. במקום זאת, המשיבים הרשמיים היו האחראים הבלעדיים להם. יתר על כן, המשיבים לא סיפקו כל תשתית עובדתית לטענתם כי המבקש שיתף מידע עם המשיבים הפורמליים. גם אם זה היה נכון, המידע ששותף היה מוגן לחלוטין כפי שהיה קשור להליכים משפטיים. מכאן הגיע השופט למסקנה כי למשיבים לא קמה עילת תביעה נגד המבקש. עם זאת, השופטת נתנה למשיבים הזדמנות לתקן את כתב התביעה כך שיכלול עובדות המגלות עילת תביעה נגד המבקש עד ליום 20.7.20. אם לא יעשו כן, תידחה התביעה נגד המבקש, והתיק ימשיך להתנהל נגד המשיבים הפורמליים בלבד. למבקש נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪ מהמשיב מס' 1.