עפס"פ 32634-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא פסק הדין:** ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער (טל לוי) במסגרת הליך פלילי. **רקע עובדתי:** 1. **הגשת כתב אישום והליכים מקדמיים:** כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות ואיומים כלפי בת זוגו. לאחר ניסיון גישור ראשון שלא צלח, נקבע ההליך לשמיעת הוכחות. 2. **דיון והסכמה לגישור חוזר:** בדיון שנועד לשמיעת עדות המתלוננת, זו לא התייצבה. לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול, המערער הסכים לפנות בשנית להליך גישור, והמשיבה הסכימה לכך. 3. **הסדר טיעון והרשעה:** בדיון הגישור הוגש כתב אישום מתוקן, והמערער הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט הרשיע אותו. 4. **הסדר טיעון לעונש:** הצדדים הסכימו כי המערער יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן. בכפוף לתסקיר "חיובי ביותר" ולאי פתיחת תיקים נוספים, המשיבה תעתור לעונש של תשעה חודשי עבודות שירות, והמערער יהיה חופשי בטיעוניו. בית המשפט הורה על קבלת תסקיר. 5. **הגשת תסקיר והצעת בית המשפט:** הוגש תסקיר שירות המבחן, שבו נדונו השינויים בחיי המערער והומלץ על 280 שעות שירות לתועלת הציבור, מאסר על-תנאי וצו מבחן. בדיון שלאחר הגשת התסקיר, השופטת קבעה כי התסקיר "איננו עומד במתחמי הענישה" וכי לא ניתן להסתפק בהמלצתו. היא הציעה לשלוח את המערער לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות השירות. 6. **בקשת פסלות:** בעקבות האמור, בא-כוח המערער ביקש לפסול את השופטת מלדון בתיק, בטענה שהיא חרגה מסמכותה, הביעה עמדה נחרצת טרם שמיעת הטיעונים לעונש, וכי התנהלותה פוגעת במראית פני הצדק ובהליך הוגן. כמו כן, נטענה פגיעה ב"הלכת הציפיות" וכי דברי השופטת, ותגובתה לבקשת הבהרה, מחזקים את החשש לקיבוע דעתה. 7. **החלטת בית משפט השלום לדחות את הבקשה:** השופטת דחתה את הבקשה, תוך שהיא מבהירה כי ההחלטה לשלוח את המערער לממונה על עבודות שירות הייתה מוצדקת בשלב זה, וכי התבטאותה בתחילת הדיון לא הייתה הבעת עמדה סופית, אלא רצון לקבל את כל הנתונים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **מבחן פסלות שופט:** בית המשפט העליון (כב' הנשיא עמית) חזר על המבחן המרכזי לפסילת שופט, המעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: קיומן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". המבחן הוא אובייקטיבי, ומתמקד בחשש של המתבונן הסביר. 2. **התבטאות שופט כעילת פסלות:** נקבע כי רק במקרים חריגים התבטאות של שופט במהלך הליך תהווה עילת פסלות. הדבר יתרחש כאשר "עולה כי השופט גיבש עמדה נחרצת כלפי הנאשם, עד שניכר כי דעתו 'ננעלה' וקיים חשש ממשי למשוא פנים או לכך שהמשפט לא ינוהל באופן אובייקטיבי". (הפנייה לעפס"פ 61948-07-25 גבע נ' מדינת ישראל). 3. **שיקוף רשמים לכאוריים והבעת דעה בשלב העונש:** בית המשפט העליון אישר כי בית המשפט רשאי לשקף את רשמיו הלכאוריים בפני בעלי הדין, בזהירות המתבקשת, גם בשלב הטיעונים לעונש, שבו מטבע הדברים מגבש בית המשפט דעה ביחס למתחם הענישה המתאים. (הפנייה לעפס"פ 59305-04-25 פרץ נ' מדינת ישראל). 4. **הפרשנות שניתנה להתבטאות השופטת:** בענייננו, בית המשפט העליון קבע כי אף אם היה ניתן להימנע מהבעת עמדה לעניין מתחם הענישה בטרם נשמעו הטיעונים, או לפחות מהאופן שבו נוסחה, **לא התרשם כי ניתן ללמוד מהתבטאותה של השופטת על גיבוש עמדה נחרצת שממנה לא תוכל להשתחרר**. ההבהרה של השופטת, לפיה התבטאותה לא נועדה להביע עמדה סופית אלא להבטיח קבלת מכלול הנתונים, קיבלה משקל. (הפנייה לעפס"פ 78814-09-24 אנשין נ' מדינת ישראל; ע"פ 3145/10 בן אור נ' מדינת ישראל). 5. **השלב הדיוני והסמכות:** ההחלטה לשלוח את הנאשם לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות שירות, לאחר קבלת תסקיר חיובי, הוגדרה כ**החלטה דיונית** הנמצאת בסמכות בית המשפט ואינה מהווה כשלעצמה עילת פסלות. (הפנייה לעפס"פ 78814-09-24 אנשין). 6. **שיהוי בהעלאת טענות:** בית המשפט העליון דחה את טענות המערער בנוגע להתנהלות השופטת בדיון קודם (27.5.2025) הן **מטעם השיהוי** בהעלאתן (בניגוד לסעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982) והן **מכיוון שהועלו לראשונה בערעור**, מבלי שניתנה לשופטת ההזדמנות להתייחס אליהן. (הפנייה לעפס"פ 44096-02-26 אבו עראר נ' מדינת ישראל; עפס"פ 70693-02-26 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ נ' מדינת ישראל). 7. **אין חובה לקיים דיון בערעור פסלות:** נקבע כי **אין חובה לקיים דיון בעל-פה בערעור פסלות**, גם כאשר ההליך העיקרי הוא פלילי. (הפנייה לע"פ 5133/23 פלוני נ' מדינת ישראל). 8. **"הלכת הציפיות" ו"קריסת הסדר הטיעון":** טענת המערער כי קביעת השופטת "קרסה" את הסדר הטיעון ופגעה ב"הלכת הציפיות" נדחתה למעשה, שכן בית המשפט העליון קבע כי לא נוצר חשש ממשי למשוא פנים. המשמעות היא שהחלטות דיוניות והבעת רשמים ראשוניים, גם אם אינם תואמים את ציפיות אחד הצדדים, אינם בהכרח "קורסים" הסדר טיעון ואינם מהווים עילת פסלות. 9. **תהליך שיקומי:** טענת המערער כי קביעת השופטת "מרוקנת מתוכן את התהליך השיקומי" נדחתה גם כן, שכן בית המשפט העליון לא מצא עילה לפסלות השופטת. **מסקנה:** בית המשפט העליון דחה את ערעור המערער. נקבע כי התנהלות השופטת בבית משפט השלום, לרבות התבטאותה בתחילת הדיון לאחר הגשת התסקיר והצעתה לקבלת חוות דעת נוספת, אינן מעלות לכדי חשש ממשי למשוא פנים. כמו כן, נדחו טענותיו של המערער בנוגע להתנהלות השופטת בדיון קודם, הן מחמת שיהוי והן מחמת העלאתן לראשונה בערעור. לאור זאת, לא נדרש דיון בעל-פה, והערעור נדחה. **חידושים משפטיים או דגשים:** * הדגשת המבחן המחמיר לפסילת שופט, תוך הבחנה בין הבעת רשמים ראשוניים או הצעות דיוניות לבין גיבוש עמדה נחרצת ו"נעוצה". * אישור כי בית המשפט רשאי להביע רשמים ראשוניים, גם אם באופן שאינו אידיאלי, כל עוד הדבר נעשה בזהירות הראויה ולא נוצר חשש ממשי למשוא פנים. * חשיבות הדיון הדיוני בערכאה הדיונית, וכן כללי הדיון והצורך להעלות טענות בהזדמנות הראשונה. * אישור כי דיון בערעור פסלות אינו תמיד הכרחי.