ת"א 53205-02-18

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. התובעת, חברת ליסינג לרכב, תבעה את הנתבעים 1 ו-2 בגין הפרת חוזה ותגמולי ביטוח בהתאמה. הנתבע 1 שכר רכב מהתובע אך הפסיק לשלם תשלומים לאחר שהרכב נגנב לכאורה. הנתבע דיווח למשטרה ולחברת הביטוח (נאשם 2) אך התביעה נדחתה מאחר והרכב נמצא זמן קצר לאחר שדווח כי הוא גנוב. בית המשפט מצא כי הנתבעת 1 אכן הפרה את החוזה בכך שלא עמדה בתשלומים. עם זאת, הנתבעת לא הייתה פטורה מהתחייבויותיה על פי ההסכם שכן הרכב לא נגנב. לפיכך, הורה בית המשפט לנתבעת 1 לשלם לתובעת 60% מהסכומים המגיעים לה על פי ההסכם, שהסתכמו בסך של 97,734 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן הורה בית המשפט לנתבע 1 לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪. לגבי חברת הביטוח (הנתבעת 2), קבע בית המשפט כי הרכב לא נגנב ודחה את התביעה נגדם. בנוסף, גם הודעת הצד השלישי של חברת הביטוח נגד הנתבע 1 נדחתה ללא צו הוצאות. בית המשפט העיר כי לו תביעת הביטוח הייתה מתקבלת, הנתבעת 1 הייתה אחראית לשיפוי חברת הביטוח בשל התנהלותה. פסק הדין ניתן לטובת התובעת וכנגד הנתבעת 1, אשר חויבה לפצות את התובעת בהתאם להסכם השכירות ולשאת בהוצאות ההליך המשפטי.