ת"א 31851-04-11

תקציר

פסק הדין דן בדרישות כדי שתביעה אזרחית תיחשב כתביעה אזרחית נגררת, כהגדרתה בסעיף 77(א) לחוק "כוח אזרחי הנגרר לפליליות". על פי סעיף זה, תביעה אזרחית המוגשת נגד אדם שהורשע בערכאה נמוכה יותר, בהתבסס על עובדות העבירה שבה הורשע, יכולה להידון בפני אותו שופט שניהל את התיק הפלילי. זה בעיקר כדי לחסוך זמן ולקדם יעילות. עם זאת, פסק הדין קובע כי על מנת שתביעה אזרחית תיחשב לתביעה נגררת, על פסק הדין הפלילי להיות סופי, ואותן עובדות היו צריכות להידון ולהכריע בתיק הפלילי. במקרה הנוכחי, התביעה האזרחית, שסובבת סביב תביעות כספיות על גניבה, אינה נחשבת לתביעה נגררת. זאת, משום שההרשעה הפלילית הייתה בעבירות של סחיטה באיומים ובמקרה אחד קבלת דבר במרמה, ולא קבעה את זכאותו הכספית של מי מהצדדים. לפיכך, התביעה האזרחית, התביעות שכנגד וההודעות לצדדים שלישיים יועברו לבית משפט השלום בתל אביב, שלו סמכות שיפוט בנושא. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, והתובע יוכל להגיש כל בקשה שימצא לנכון לבית משפט השלום. החלטה זו אינה פוגעת בבקשות מסוג זה שעשויות להתקבל.