עת"מ 56880-09-22

תקציר

העותרת, חברה המגבייה ומחלקת תמלוגים לאמנים מבצעים, ערערה על החלטת רשם ההקדשות לרשום אותה כחברה לתועלת הציבור לפי חוק החברות. בעתירה נטען כי תכליתה אינה ציבורית בלבד וכי היא אינה עונה להגדרה המשפטית של חברה לתועלת הציבור, שכן היא אינה אוסרת על חלוקת רווחים. עם זאת, בית המשפט מצא כי פעילותה של העותרת נועדה אך ורק לקידום התרבות והאמנות, ובכך שירתה מטרה ציבורית. כמו כן, חלוקת תמלוגים לאמנים לא נחשבה לחלוקת רווחים כהגדרתה בחוק החברות. תקנון החברה אסר במפורש על חלוקת רווחים בין בעלי המניות, ולבעלי המניות עצמם לא היו זכויות הון. בית המשפט דחה גם את טענות העותרת בדבר רטרואקטיביות, פגיעה בזכויות יסוד, שיהוי ואכיפה בררנית. בית המשפט מצא כי החלטת הרשם הייתה חוקית, סבירה ומבוססת על מומחיות, ואישר את ההחלטה לרשום את העותרת כחברה לתועלת הציבור. בית המשפט דחה את העתירה, אך עיכב את אכיפת ההחלטה במשך שישה חודשים לאחר פסק הדין כדי למתן את השלכותיה המובטלות. העותר חויב לשאת בהוצאות המשיבים.