ה"פ 31457-01-18

תקציר

התיק נסוב סביב עסקאות נדל"ן סותרות בהן מעורבים חברה, מבקש (שמימן את החברה) ומשיבים (הטוענים כי החברה רכשה עבורם חלקת קרקע). המבקש טען, כי עסקתו עם החברה, שהייתה כרוכה בשיעבוד זכויות החברה כלפיו, נעשתה לפני התחייבות החברה כלפי המשיבים ועל כן יש לתת לה עדיפות. אולם בית המשפט פסק לטובת המשיבים. נמצא כי המבקש, כבעלים של העסקה הראשונה, הפר את חובת תום הלב בכך שלא רשם את המשכנתא הן במרשם החברות והן בטאבו. הדבר העניק למשיבים, שפעלו בתום לב ורשמו את עסקתם, עדיפות על פני המבקש. למרות טענות המבקש, בית המשפט לא שוכנע כי המשיבים ידעו על התחייבות החברה מולו או פעלו בחוסר תום לב. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם אם העסקה של המשיבים עם החברה נחשבה לעסקה הראשונה בזמן, עדיין המבקש לא פעל בתום לב. הוא לא ערך בירור ראוי לגבי מצב הזכויות במקרקעין והסתמך אך ורק על הצהרות בעלי המניות של החברה, דבר המצביע על היעדר בדיקת נאותות. בסופו של דבר, דחה השופט את תביעתו של המבקש, הורה לו לכסות את הוצאות המשיבים בסך 30,000 ₪ והעניק לזכות הערעור של המשיבים.