בע"מ 7960/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין תשלומי מזונות. ההחלטה המקורית, שניתנה על ידי השופט סובל, דחתה בקשה לעכב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. פסק דין זה הגדיל את סכום המזונות שהמבקש (ככל הנראה האב) נדרש לשלם למשיב (ככל הנראה האם) למזונות שני ילדיהם. המבקש טען כי דמי המזונות המוגדלים מופרזים ומעבר ליכולתם לשלם, במיוחד בהתחשב באורח חייהם החרדי ובעובדה שגם הם למדו בכולל. הם ביקשו עיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעורם לבית המשפט המחוזי. עם זאת, השופט דחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק של התערבותה המוגבלת של ערכאת הערעור בהחלטות פרוצדורליות בעניין מזונות, הנגזרות בעיקר מנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. קביעת סכום המזונות, קבעה השופטת, היא עניין שמוטב להותירו לשיקול דעתן של הערכאות הפרוצדורליות, במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה. זאת ועוד, השופט ציין כי עיכוב ביצוע פסק הדין יהיה ראוי רק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. המבקשים לא הוכיחו סיכויי הצלחה גבוהים בערעורם, והם לא טענו כי לא יוכלו להשיב את דמי המזונות אם יזכו בערעור. באיזון בין הנזקים והנטל הנגרמים כתוצאה ממתן הבקשה או דחייתה, הגיע השופט למסקנה כי דחיית הבקשה היא דרך הפעולה הראויה. משכך, עמדה על כנה החלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי בירושלים, והמבקש חויב להמשיך ולשלם את דמי המזונות המוגדלים. פסק דין זה, שניתן ב-26 בנובמבר 2013, אישר מחדש את פסקי הדין הקודמים ודחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.