בר"מ 2462/19

תקציר

בפסק הדין מיום 5.1.2021 התקבל הערעור בנימוק שחבויות ארנונה נקבעות על פי חוק ולא ניתן להעביר או לשנות אותן באמצעות הסכמים פרטיים. התיק נסב סביב חובת תשלום ארנונה עבור שטחים ציבוריים בקניון המתוחזקים על ידי הנהלת הקניון ולא על ידי החנויות הבודדות. בית המשפט הדגיש כי הוראות החוק מכתיבות את החייב, וקבע כי רק בעל הנכס, או הגורם בעל "הקשר הקרוב ביותר" לנכס, חייב במסים אלה. ההחלטה מדגישה כי הסכם סוטה הוא חסר חשיבות אם הוא עוקף את המסגרת הסטטוטורית ואת אופייה הקוגנטי. בית המשפט ציין גם השלכות מעשיות, והדגיש כי התרת העברת חבות מס תסבך את מאמצי גביית המס, ותעמוד בסתירה לכוונת המחוקק לייעל תהליכים אלה. הערעור התקבל על יסוד עקרונות משפטיים מבוססים והסכמת המשיב, תוך הטלת הוצאות מזעריות על המשיב עקב הסכמתם, ובכך בוטלו הוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי. בהירות זו מספקת הנחיות לגבי מקרים דומים שבהם ניתן לערער על בעלות על חבות מס.