פ"א 3501-10-15

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה עתירה לביטול צו הריסה מנהלי נגד לוחות עץ וחיפויי חדרי מדרגות שנבנו בחצר בית משותף. המערער, בעל דירה, טען כי הבנייה שיפרה את החצר ולא סיפחה אותה לדירתו, וכי חלות תקנות הפטור, המייתרות את הצורך בהיתר בניה. עם זאת, בית המשפט קבע כי תקנות הפטור מחייבות את ביצוע הבנייה בהסכמת רוב בעלי הנכסים, דבר שלא היה למערערת. עוד נטען כי ההליך התכנוני אינו צריך להיות כרוך בסוגיות קנייניות, וכי על בית המשפט להתערב בצו ההריסה המנהלי שכן מדובר בסנקציה מעין פלילית. עם זאת, בית המשפט שב והדגיש כי סמכותם של מוסדות התכנון מוגבלת לשיקולים תכנוניים רק כאשר הזכויות הקנייניות נקבעות והבנייה אינה פוגעת בהן. מאחר שהמערער בנה על רכוש משותף ללא הסכמה, הוא נעדר את האינטרס הקנייני הנדרש, ותקנות הפטור לא היו ישימות. עם זאת, בית המשפט השהה את צו ההריסה למשך 120 יום כדי לאפשר למערערת לבקש את הסכמת הדיירים, שאם תתקבל, תבטל את הצו. בסופו של דבר, הערעור נדחה, אך ההשעיה התקבלה.