רע"א 60306-06-26

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין רע"א 60306-06-26 איובי נ' זילברמן **מבוא:** פסק הדין הנדון עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם בכיר לדחות בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט. המבקש, המייצג את עצמו, תבע סכום של 310,000 ₪ בגין פגיעה לכאורה בשמו הטוב ובנזק מקצועי. בקשתו לפטור מאגרה נדחתה בשל אי עמידה בנטל ההוכחה לגבי מצבו הכלכלי וכן אי הוכחת היות הבקשה "המוצא האחרון והיחיד". בית המשפט המחוזי, בראשות השופטת תמר בר-אשר, דחה את בקשת רשות הערעור, אך מנימוקים שונים מאלו של הרשם הבכיר. **ניתוח משפטי:** 1. **סמכות הרשם הבכיר לדון בבקשות לפטור מאגרה:** * **עיקרון מנחה:** בית המשפט מאשר כי סמכותו של הרשם הבכיר, כפי שנגזרת מחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, כוללת גם את סמכותו של רשם לדון ולהחליט בענייני אגרה. * **הסדר חקיקתי:** הדבר נובע הן מהוראת סעיף 85א(א) לחוק בתי המשפט (הקובעת את סמכות הרשם הבכיר לדון בתביעות עד סכום מסוים, אך בית המשפט מבהיר כי סמכויות רשם כלליות גוברות על מגבלה זו בענייני אגרה), והן מסעיף 91 לחוק, המאפשר לרשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג שהוסמך לעשותו בתקנות. * **הגדרה רחבה של "בית משפט":** בית המשפט מתבסס על הגדרת "בית משפט" בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, הכוללת "שופט או רשם של בית משפט, כשאין העניין מחייב אחרת". * **פרשנות סעיף 90(2) לחוק בתי המשפט:** בהתייחס לטענת המבקש לגבי סמכותו המוגבלת של רשם לדון בבקשות לפטור מאגרה רק "במתן רשות לתבוע בחזקת עני", בית המשפט מפרש סעיף זה באופן רחב. הוא קובע כי הוראה זו מעניקה לרשם שיקול דעת נרחב לאזן בין תכליות אגרת המשפט (כמו מניעת הליכי סרק) לבין זכות הגישה לערכאות, ובכלל זה לפטור בעלי דין מעוני מתשלום אגרה. * **חידוש/הדגשה:** פסק דין זה מאשרר ומחדד את הסמכות הרחבה של רשמים בכירים לדון בבקשות לפטור מאגרות, גם כאשר סכום התביעה חורג מסכומים המוגדרים בסעיף 85א לחוק. הוא מדגיש את האיזון הנדרש בין תשלום אגרה לבין זכות הגישה לערכאות, ומכיר בכך שסמכות זו נועדה לאפשר גישה למי שאין לו אמצעים. 2. **התנאים למתן פטור מתשלום אגרה:** * **עילת התביעה:** בית המשפט מדגיש כי תנאי יסודי למתן פטור מאגרה הוא שההליך המשפטי שמגיש המבקש "מגלה עילה". כלומר, התביעה צריכה להתבסס על טענות משפטיות ו factual שניתן יהיה להוכיחן, ולא להיות סתמית או מופרכת. * **מצוקה כלכלית:** בנוסף, על מבקש הפטור להוכיח חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. * **השקעת מאמצים לגיוס כספים:** בית המשפט מאשר כי גם לפי התקנות העדכניות (2007), עדיין קיימת דרישה להוכיח ניסיון לגיוס סכום האגרה באמצעות הלוואה או בדרך אחרת. הכלל לפיו יש לפנות לקרובים וחברים לקבלת עזרה (כפי שהובא בהחלטת הרשם) עדיין רלוונטי, אם כי בית המשפט המחוזי מציין כי הפסיקה המאוזכרת בנושא זה אינה עדכנית. * **העדר חובה להשלמת מסמכים:** בית המשפט קובע כי בניגוד לטענת המבקש, אין חובה על בית המשפט לאפשר תמיד השלמת מסמכים כאשר בקשה לפטור מאגרה אינה מלאה. בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה על הסף אם המידע אינו מספק. 3. **ביקורת על החלטת הרשם הבכיר:** * **פגמים בהחלטה:** השופטת בר-אשר מציינת שלושה פגמים מהותיים בהחלטת הרשם הבכיר: 1. **הפנייה לפסיקה מיושנת:** הפנייה להחלטות שניתנו לפני כארבעים שנה, בטרם נכנסו לתוקף תקנות האגרות הנוכחיות (2007), אינה ראויה. 2. **התעלמות מתשתית ראייתית:** נראה כי הרשם הבכיר לא התייחס כראוי לתשתית הראייתית שהציג המבקש לגבי מצבו הכלכלי הדחוק. 3. **אי בחינת עילת התביעה:** החלטת הרשם התעלמה לחלוטין מהצורך לבחון אם התביעה עצמה מגלה עילה. 4. **נימוק לדחיית בקשת רשות הערעור:** * **העילה החסרה:** למרות הפגמים שנפלו בהחלטת הרשם, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור מנימוק עיקרי: **התביעה כפי שהוגשה אינה מגלה עילה**. * **הסברים לעילת התביעה החסרה:** * **אי צירוף ראיות:** המבקש לא צירף את המכתב שעליו מבוססת תביעתו, ולכן לא ברור טיבו. * **אי בהירות הפגיעה:** מתיאור התביעה עולה שהמכתב נשלח למבקש עצמו. במצב זה, לא ברור מהי הפגיעה בשם הטוב ומה הנזק הנטען. * **השלכה:** מכיוון שהתביעה אינה מגלה עילה, אין מקום לפטור מתשלום אגרה, ולכן בקשת רשות הערעור נדחית. 5. **הבהרות לגבי הגשת תביעה חדשה:** * בית המשפט מבהיר כי דחיית הבקשה אינה מונעת מהמבקש להגיש תביעה חדשה, ולצרף לה בקשה חדשה לפטור מתשלום אגרה. עם זאת, הדבר אינו מהווה התחייבות או נקיטת עמדה לגבי הסיכויים של תביעה חדשה או בקשת פטור חדשה. **חידושים משפטיים:** * **חידוד סמכות הרשם הבכיר:** פסק הדין מחזק ומבהיר את סמכותם הרחבה של רשמים בכירים לדון בבקשות לפטור מאגרות, גם כאשר מדובר בתביעות בסכומים גבוהים. * **הדגשת הצורך בעילת תביעה:** בית המשפט מדגיש כי גם כאשר דנים בבקשות לפטור מאגרות, בחינת קיומה של עילת תביעה היא תנאי מקדמי וחיוני. התעלמות מכך יכולה להוביל לדחיית הבקשה, גם אם נפל פגם בהחלטת הערכאה הדיונית. * **הבחנה בין תקנות אגרות ישנות לחדשות:** השופטת מצביעה על הצורך להתייחס לפסיקה עדכנית ולהימנע מהסתמכות על פסקי דין שניתנו תחת תקנות אגרות שהוחלפו. * **פירוש רחב של "זכות הגישה לערכאות":** בית המשפט ממשיך ומאמץ פרשנות רחבה של זכות הגישה לערכאות, הכוללת בחינה איזונית של יכולת כלכלית מול הצורך בתשלום אגרה. **לסיכום:** פסק הדין רע"א 60306-06-26 ממחיש את הגישה השיפוטית לפיה זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד, אך היא כרוכה באחריות, הכוללת את הצורך להציג תביעה מגובשת ובעלת עילה. גם במקרים של מצוקה כלכלית, בית המשפט בוחן את התביעה עצמה, ולא רק את מצבו של המבקש. ההחלטה מאזנת בין מתן אפשרות לגישה לבית המשפט לבין תכליתן של אגרות המשפט, ומחדדת את סמכויות הרשמים הבכירים בתחום זה.