פ"א 315/08

תקציר

מדובר בפסקי דין בשני ערעורים מאוחדים על עונשו של המשיב בגין פריצה לדירה וגניבה. בערעור הראשון, שהגישה המדינה, נטען כי העונש שהוטל על המשיב היה קל מדי. עברו הפלילי של המשיב, הכולל עבירות רכוש, אלימות וסמים, לצד אופיין המתוחכם של העבירות, מצדיקים עונש חמור מזה שהוטל, שכלל 9 חודשי מאסר בפועל מתוך סך של 36 חודשים, והיתר על תנאי. המדינה ממליצה על תקופת מאסר בפועל ארוכה יותר. בערעור השני, שהגיש המשיב, נטען לעונש קל יותר. בא כוח המשיב מדגיש את נכונותו של המשיב לעבור שיקום ואת השינויים החיוביים בחייו, ומבקש כי כל עונש מאסר יאפשר טיפול בתוך קהילת מלכישוע. הסנגור מבקש גם תסקיר מבחן משלים. בית המשפט דוחה את ערעורו של המשיב, אינו מוצא טעם להצדיק תסקיר מבחן חדש ומסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי רצונו של המשיב בשיקום אינו כנה. בית המשפט מוסיף ומדגיש את חומרתן של עבירות רכוש, בפרט כאשר מדובר בבגידה באמונים, ומציין את עברו הפלילי העשיר של המשיב. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את ערעור המדינה, והגדיל את תקופת המאסר בפועל ל-18 חודשים מתוך 36 חודשי המאסר הכוללים, וסבר כי זהו עונש הולם יותר. יתרת העונש היא על תנאי כפי שיקבע בית משפט קמא. המשיב מצווה להתחיל לרצות את עונשו ביום 1.1.2009.