רע"א 54277-03-22

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטה הדוחה את בקשתם לדחות את תביעת המשיב בעילה של התיישנות. המבקש טען כי הזכיר את הגנת ההתיישנות הפוטנציאלית בתגובה קודמת ואין להטיל עליו את האחריות לאי פירוט התביעה על ידי המשיב. עם זאת, בית המשפט קבע כי המבקש לא העלה את הנושא בהזדמנות הראשונה, כנדרש בחוק. מספר הזדמנויות הוחמצו על ידי המבקש לתבוע את תקופת ההתיישנות לפני שהמשיב הגיש את תביעתו המתוקנת. אין די באמירתו הכללית של המבקש כי התביעה "נראית מיושנת" כדי להיחשב כתביעה תקפה לפי חוק ההתיישנות. לפיכך, הערעור נדחה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב. ההחלטה הדגישה את החשיבות של העלאת טענות כאלה בהקדם כדי למנוע הליכי סרק וכיבדה את זכות הגישה של המשיב לערכאות.