עת"מ 55985-05-14

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה של הטיעונים שהציגו הצדדים, בצירוף המסמכים הרלוונטיים, נקבע כי ההחלטה לעצור את העותר במתקן חולות הייתה סבירה ובהתאם לדין החל. השופט, ר' שפירא, ס' הנשיא, לא מצא עילה מוצדקת להתערב בהחלטה המינהלית. מטרת החזקתם של מסתננים, כפי שהותוותה בתיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות, היא למנוע מהם להשתקע בישראל, ותיקון מס' 4 קובע אמצעי להשגת מטרה זו מבלי לנקוט באמצעי בלתי מידתי של החזקתם במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים. אמות המידה שקבע המשיב למעצר מסתננים הן סבירות ועולות בקנה אחד עם תכלית התיקון. כמו כן, ניתנה לעותר הזדמנות מספקת להשמיע את טענותיו ולא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהקריטריונים שנקבעו. טענות העותר בדבר הקושי לגרשו חזרה לארץ מוצאו, יחד עם בקשת המקלט שלו (שלגביה לא הובאו ראיות), אינן מבטלות את צו המעצר. עוד ציין בית המשפט כי ערעורים כלליים על חוקיותו וחוקתיותו של התיקון תלויים ועומדים כיום בפני בית המשפט העליון ואין להתייחס אליהם בעתירה זו. בית המשפט פירש את הסעיף הרלוונטי בחוק כפשוטו, וקבע כי מסתנן שגירושו נתקל בקושי כלשהו, לרבות כאלה שאינם ניתנים לגירוש בשל המצב בארצם או היעדר יחסים דיפלומטיים, יכולים לקבל צו עיכוב הליכים. מאחר שהעותר עומד בקריטריונים ואין נסיבות חריגות לטובתו, העתירה להתערבות נדחית. כל צד יישא בהוצאותיו, והעותר פטור מתשלום אגרה. פסק דין זה בתוקף החל מיום 13.8.2014 והעתק ממנו יימסר לשני הצדדים.