בג"צ 3659/97

תקציר

המחלוקת בין ראש המועצה המקומית נתיבות, המשיב מס' 1, לבין סגנו, העותר מס' 1, נסובה סביב החלטות המשיב לשלול את סמכויותיו וזכויותיו של העותר כסגן ראש המועצה, לרבות הפסקת תשלום שכרו, שירותי המשרד וסיוע במזכירות. העותר טען כי המשיב נעדר סמכות לקבל החלטות אלה. בית המשפט העליון קבע, כי אמנם למשיב שיקול דעת לבטל את סמכויותיו של העותר, אך אין לו זכות להפסיק את משכורתו או לשלול ממנו שירותי משרד. למרות שהעותר נבחר באופן רשמי כסגן ללא שכר, בית המשפט פירש את חזקת החוקיות, יחד עם העובדה שהוא קיבל שכר עבור ארבע שנים, כאינדיקציה מספקת לכך שהמועצה התכוונה לבחור בו כסגן בשכר. זאת ועוד, אי רישום הדבר בפרוטוקול המועצה לא היה פגם חמור דיו כדי להצדיק הלנת שכרו, מה גם ששר הפנים ומנכ"ל המשרד הכירו בכך שהעותר נבחר לשמש כסגן בשכר. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת המשיב לשלול את שירותי המשרד והטלפון הנייד של העותר, שכן החלטות אלה היו סבירות ומידתיות בנסיבות הנתונות. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והעותר היה זכאי לקבל את שכרו כמקודם.