תע"א 12500/09

תקציר

התובע, מאבטח שהועסק על ידי הנתבעת בחו"ל, תבע את הנתבע בגין שכר שעות נוספות שלא שולם, פיצויי פיטורים ותביעות נוספות הקשורות להעסקתו. בתוך כך, הנתבע תבע מנגד החזר תשלומים מסוימים ששולמו לתובע, בטענה כי שולם לו תשלום יתר, ובגין הפרת חוזה. בית הדין קבע כי הדין הישראלי חל על העסקתה של התובעת, למרות טענת הנתבעת כי האסדה עליה עבדה התובעת נמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. השופטת פסקה לטובת התובע בתביעה לגמול שעות נוספות, ופסקה לו 32,675 ₪ לאחר ניתוח מפורט של חומר הראיות והפסיקה. הקביעה התבססה על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, לרבות אופי עבודתו של התובע, שעות עבודתו והתנאים באסדה. באשר לתביעת התובע לפיצויי פיטורים ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, קבע בית הדין כי התובע התפטר מעבודתו ולא פוטר. מהראיות עולה כי התובע לא עמד במסגרת העבודה המינימלית שנקבעה בחוזה העסקתו, והתנהלותו הצביעה על כוונה להתפטר. השופטת דחתה גם את תביעתה שכנגד של הנתבעת, ולא מצאה כל הצדקה בטיעוניה להחזר והפרת חוזה. הנתבע חויב לשלם לתובע את הפרשי השכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 32,675 ₪. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע 7,500 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. שני הצדדים הצליחו חלקית בטענותיהם; עם זאת, בהתחשב בכך שתביעת התובע התקבלה באופן חלקי בלבד, ותביעת הנגד של הנתבע נדחתה במלואה, קבע בית המשפט כי על הנתבע לשאת בהוצאות התביעה. על ההחלטה ניתן לערער בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום.