בש"פ 1696/95

תקציר

המשיב הואשם בעבירות נתעבות של התעללות מינית בבתו הקטינה בין השנים 1987 ל-1993, לרבות מעשה סדום, מעשה מגונה בכוח, תקיפה מינית ועוד. בית המשפט המחוזי בתל אביב הגיש נגדו כתב אישום בגין אישומים אלה והחזיק אותו תחילה במעצר עד תום ההליכים. המדינה ערערה על מעצרו, בטענה שהוא מהווה סכנה לחברה ועלול לשבש את הליכי המשפט, וביקשה את המשך מעצרו. ההגנה טענה כי מעצרו מיותר וכי התנהלות המדינה יצרה את הרושם כי הם אינם מתנגדים לשחרורו. עם זאת, השופט פסק לטובת המדינה, תוך הדגשת חומרת העבירות והסכנה הפוטנציאלית לקורבן ולחברה אם המשיב ישוחרר. השופט הכיר בשחרורו הזמני של המשיב בשל השתהות המדינה בהגשת הערעור, אך בסופו של דבר החליט כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרסים שלו, והצדיק את המשך מעצרו עד תום המשפט. החלטה זו התקבלה על סמך עובדות המקרה והסיכונים הפוטנציאליים, והשופטת הדגישה כי יש לבחון מצבים אלה לגופו של עניין.