ת"א 38899-11-21

תקציר

פסק דין זה דן בבקשת העותרת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים למצות את זכויותיהם בנכס, עד לתוצאות תביעת העותר. העותר השתתף בעבר במכרז על הנכס, אשר אושר על ידי בית המשפט בהליך כינוס נכסים שמטרתו למכור את הנכס. עם זאת, המשיבים ביטלו את הליך כינוס הנכסים וחתמו על הסכם פשרה, מה שהוביל את העותרת להגיש תביעה לביטול הסדר הפשרה ולאכיפת הסכם המכר הקודם. המשיבים טוענים כי היה על העותרת להגיש ערעור במקומה וכי היא לא הייתה צד לדיון, ומכאן שאינה זכאית להגיש את התביעה. עוד נטען, כי בקשתה של העותרת מופרכת ומונעת מניסיונה להטיל על המשיבים את האחריות לטעויותיה שלה. עם זאת, השופט פוסק לטובת העותרת ומקבל את בחירתה להגיש תביעה על פני ערעור, שכן הראשון הוא דרך הפעולה המתאימה בתרחיש זה. השופטת מדגישה כי פעולות המשיבים מנעו מהעותרת להציג את טענותיה כראוי וכי ביטול כינוס הנכסים מבלי לכלול אותה אינו ראוי. יתר על כן, השופטת מדגישה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העותרת, מה גם שמכירת הנכס לצד שלישי תסכל את תביעתה באופן בלתי הפיך. השופט מתייחס גם לטענות המשיבים בדבר שיהוי וחוסר תום לב מצד העותר, ומוצא אותן חסרות בסיס. משכך, נעתר השופט לבקשת העותר למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לפנות את הנכס. צו מניעה זה מותנה בכך שהעותר יעמיד ערבות בסך 369,000 ₪ והוא תקף עד לפסק הדין הסופי בתביעה העיקרית. כן חויבו המשיבים בהוצאות העותר, בסך 7,500 ₪.