א 461/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת פיצויים של בעלי שלוש חלקות קרקע סמוכות, בגין הפקעת חלקים מאדמותיהם על ידי המדינה לצרכי ציבור. התובעים הם רושדי סלים ובניו, בעלי הקרקעות בעיריות טמרה ואיבלין. הנתבעת הינה מחלקת עבודות ציבוריות - החברה הלאומית לדרכים בישראל. פסק הדין דן ברקע התביעה, לרבות פרטי הבעלות בקרקע והליך ההפקעה. היא מתייחסת גם לשטחים שבמחלוקת של הקרקע המופקעת, ומקבלת את חישובי הנתבע על פני אלה של התובעים, שכן הם מבוססים על השטח שנתפס בפועל. בית המשפט קובע כי התובעים זכאים לפיצוי רק בגין השטחים שהופקעו בפועל, ולא בגין הפקעה עתידית או תיאורטית כלשהי. מחלוקת נוספת נוגעת לייעוד הקרקע, כאשר שמאי התובעים מעריך את הקרקע רק על פי ייעוד חקלאי, ואילו השמאי הנתבע מבחין בין ייעודים שונים. בית המשפט מקבל את טענת הנתבעת כי יש להעריך את שווי הקרקע על פי ייעודה כדרך בתכנית המתאר הארצית, ולא רק כקרקע חקלאית. עוד צוין כי כל תביעה בגין פגיעה בערך הקרקע עקב שינוי ייעוד צריכה להיות מופנית לוועדה לתכנון ובניה, שכן מדובר בעילת תביעה נפרדת. פסק הדין מוסיף ודן בסוגיית ההפקעה ללא פיצוי, ובטענת התובעים כי מאחר שיתרת הקרקע שלהם ירדה בערכה ואינה שמישה, עליהם לקבל פיצוי מלא. בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי התובעים לא הוכיחו את ירידת הערך, וכי טענותיהם היו צריכות להיות מופנות לוועדה לתכנון ובניה. במעבר לגובה הפיצוי, בית המשפט מוצא את שמאי הנתבעת, מר עזר, אמין יותר. לפיכך, הוחלט כי הפיצוי יחושב לפי השיעורים שיקבע מר עזר. החישוב לוקח בחשבון את התקנות הרלוונטיות ואת השטחים שהופקעו בפועל. התובעים זכאים ל-20,340 ₪ בגין הפקעת מגרש 110 לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל, ול-16,128 ₪ בגין ההפקעה לפי התב"ע. התביעה לפיצויים בגין ההפקעות במגרשים 16 ו-17 נדחית. הנתבע חויב לשלם לתובעים מחצית משכר טרחתם ומחצית שכר טרחתם ששולם לשמאי. בנוסף, הנתבע ישלם לתובע רושדי סלים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, כולל מע"מ.