ע"א 616/04

תקציר

מחלוקת משפטית זו כרוכה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ותיק הנוגע לפרויקט בנייה בלוד. ארגון מורי הבניין בלוד, המיוצג על ידי חבריו, התקשר בחוזה עם חברת דו בר בע"מ, חברה קבלנית, לבניית יחידות דיור. המחלוקת המרכזית הייתה האם מדובר בהסכם פאושלי (מחיר קבוע) או כזה המבוסס על מדידה. בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובת הפרשנות מבוססת המדידה, אך המערערים חלקו על כך וטענו כי יש לראות בהסכם מחיר קבוע. לאחר עיון בתיק, לרבות שלבי המשא ומתן והמסמכים החוזיים שבאו בעקבותיו, מצא בית המשפט לערעורים כי אכן מדובר בהסכם פאושלי, כאשר המחיר המוסכם למ"ר יוכפל בשטחים המפורטים בנספח א' לצורך קביעת העלות הכוללת. בית המשפט חלק על פרשנותו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מדגיש את כוונת הצדדים ואת הראיות למשא ומתן טרום חוזי. בנוסף, בית המשפט בחן האם ניתן להטיל אחריות אישית על חברי האגודה והגיע למסקנה שהם יכולים, שכן האגודה פעלה כשלוחה של חבריה. בסוגיית ההתעשרות שלא כדין בשל אי התאמות בשטחי הבתים בפועל לעומת המוסכמים, הורה בית המשפט כי לא תהיה עילת השבה אלא אם כן ניתן יהיה להוכיח תרמית מצד העמותה. פסק הדין קובע כי כל מחלוקת בנוגע לקביעות ספציפיות של הממונה, טריפל ר', תטופל על ידי בורר, תוך שימוש בקריטריונים שנקבעו במקרה קודם, קן תור נ' אלון. הערעור התקבל בחלקו, והפך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר בדבר הפרשנות החוזית לטובת המערערים, תוך אישור אחריות אישית ודחיית הערעור בדבר סמכות הממונה והתעשרות שלא כדין. משכך, פסק בית המשפט הוצאות למערערים, שכן הם הצליחו בנקודה מרכזית בערעור.