ת"א 33608-09-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, בהתבסס על המידע שסופק בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע עובדתי והמשפטי:** התיק עוסק בבקשתם של הנתבעים 2 ו-3 (עורכי דין ששימשו ככונסי נכסים) לסילוק תביעתו של התובע, מר אמיר קנגון, על הסף. התביעה עוסקת, לכאורה, בטענות בנוגע להליכים משפטיים קודמים שניהלו האחים קנגון (התובע ונתבע 1, שהוא אחיו) בנוגע לעיזבון אמם המנוחה. הליכים אלו כללו התנגדות לקיום צוואה, תביעת לשון הרע, תביעות לפירוק שיתוף ונכסי העיזבון, וכן הליכים רבים נוספים, שהתנהלו בפני בית המשפט לענייני משפחה ובערכאות גבוהות יותר. **עילות סילוק על הסף – עקרונות משפטיים:** החלטת בית המשפט מתבססת על המתווה הנורמטיבי להכרעה בבקשות לסילוק תביעה על הסף, כפי שפורט בסעיפים 12-13 להחלטה, המסתמכים על תקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. עילות אלו כוללות: 1. **העדר עילת תביעה:** התביעה אינה מראה עילה משפטית המצדיקה דיון לגופה. 2. **תביעה טרדנית או קנטרנית:** התביעה מוגשת בחוסר תום לב, מתוך כוונה להטריד או לקנטר את הצד השני. 3. **אי קיום הוראות התקנות או החלטות בית המשפט.** 4. **שימוש לרעה בהליכי משפט.** 5. **כל נימוק אחר לפיו ראוי ונכון למחוק את התביעה.** 6. **מעשה בית דין:** נושא התביעה כבר נדון והוכרע בבית משפט מוסמך. 7. **התיישנות.** בית המשפט מדגיש כי סמכות זו מופעלת במשורה, בשל הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, אך מנגד, נועדה למנוע בזבוז משאבי שיפוט והוצאות מיותרות. **ניתוח ההחלטה והממצאים המשפטיים:** בית המשפט קמא (השופט יחזקאל אליהו) הגיע למסקנה כי יש למחוק את התביעה על הסף, תוך שהוא מבסס את החלטתו על מספר טעמים מרכזיים: 1. **פגמים מהותיים בכתב התביעה (סעיפים 13-18 להחלטה):** * **חוסר בהירות ותמציתיות:** התביעה אינה ערוכה כראוי לפי תקנות סדר הדין האזרחי. כתב התביעה מורכב בחלקו מטופס שמולא חלקית בכתב יד, ובחלקו מ-5 עמודים מודפסים, אך הנספחים עולים בהיקפם ל-1,561 עמודים. * **הגדרת התביעה:** התובע מתאר את התביעה כ"כספית" אך בו בזמן מציין כי היא "על ביטול פסקי דין בעוון מרמה". כמו כן, הוא מפרט סכום תביעה "מעל 2.5 מיליון שקל" אך אינו מפרט את הנזק הנטען או כיצד חושב הסכום. * **אי פירוט הליכים קודמים:** התובע לא פירט את כל ההליכים שהתנהלו בעבר, למרות שנדרש לעשות כן לפי התקנות. * **חוסר פירוט לגבי עילת התביעה כנגד כל נתבע:** התביעה אינה מפרטת את העילות המשפטיות הספציפיות כנגד כל אחד מהנתבעים. * **טענת מרמה ללא פירוט:** טענות המרמה נטענו באופן כללי, ללא התייחסות קונקרטית לאיזה פסק דין, מתי, על ידי מי, ובאיזה הליך נעשתה המרמה. * **צירוף נספחים שאינם רלוונטיים או שאינם מסודרים:** התובע צירף אלפי עמודי נספחים ללא הפניה ברורה בכתב התביעה, מה שמקשה על הבנת הרלוונטיות שלהם. 2. **אופי התביעה – "ערעור במסווה של תביעה" (סעיפים 19-26 להחלטה):** * **ניסיון לעקוף הליכים קודמים:** בית המשפט קובע כי התביעה אינה אלא "ערעור" על החלטות ופסקי דין חלוטים של בית המשפט לענייני משפחה, לרבות החלטות של בית המשפט המחוזי. * **"מעשה בית דין" ו"התיישנות":** התובע למעשה מנסה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות קודמות, מועדים להגשתן חלפו. המהלך של הגשת תביעה חדשה, במקום הליך ערעורי, נראה כניסיון לעקוף את מגבלות הזמן והדין החלים על הליכי ערעור. * **התנהלות חוזרת ונשנית:** התובע הגיש בעבר מספר בקשות רשות ערעור בנוגע לאותם נושאים, אשר נדחו. בית המשפט מציין שהתביעה הנוכחית היא למעשה אותה בקשת רשות ערעור, עם שינויים קלים בכותרות (החלפת "מערערים" ב"תובעים"). * **סמכות שיפוט:** בית המשפט קובע כי הסמכות לדון בטענות הנוגעות לביטול פסקי דין חלוטים, גם בטענת מרמה, נתונה לבית המשפט שנתן את פסק הדין המקורי, או לערכאה הגבוהה יותר בהליך ערעורי. 3. **תביעה טרדנית וקנטרנית ושימוש לרעה בהליכי משפט (סעיפים 28 להחלטה):** * בית המשפט מצא כי התנהלות זו של התובע, הכוללת הגשת אותם טענות בהליכים שונים, שינוי כותרות, והגשת תביעה כספית כאשר הסעד המבוקש הוא ביטול פסקי דין, מהווה התנהלות טרדנית וקנטרנית, ושימוש לרעה בהליכי משפט. * השופט מתייחס גם להערתה של כב' הרשמת פורר, שקבעה כי "סיכויי ההליך אינם גבוהים" וכי התובע "לא התמודד עם טענות הנתבעים לגבי סיכויי התביעה". **עקרונות וחידושים משפטיים:** * **פרשנות מרחיבה של "מעשה בית דין" ו"שימוש לרעה בהליכי משפט":** בית המשפט מיישם את עקרונות אלו באופן רחב, כאשר הוא מזהה ניסיון של התובע "למחזר" הליכים שכבר נדונו והוכרעו, וזאת תוך שינוי צורני בלבד (מערעור לתביעה). הדבר מדגיש את המחויבות של מערכת המשפט למנוע דיונים חוזרים ונשנים בטענות שנדחו, גם אם מוגשים בהליכים בעלי כותרות שונות. * **החשיבות של מבנה ובהירות כתב התביעה:** ההחלטה מדגישה מחדש את הדרישות הפורמליות והמהותיות מעריכת כתב תביעה, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. בית המשפט מראה כי קושי בהבנת הטענות, חוסר פירוט, ואי-עמידה בדרישות התקנות, עלולים להוביל לסילוק התביעה על הסף. * **סמכות שיפוט עניינית:** ההחלטה נוגעת בסוגיית הסמכות העניינית, וקובעת כי מקום בו נדרש ביטול פסק דין חלוט, הדבר יידון בבית המשפט שנתן את פסק הדין (או בערכאה הגבוהה יותר, בהליך ערעורי). זאת בניגוד להגשת תביעה חדשה בבית משפט אחר, כאשר מטרתה היא למעשה לערער על פסק הדין. * **"סילוק על הסף" ככלי להגנה מפני הליכים חסרי תום לב:** ההחלטה מהווה דוגמה לשימוש בכלי של סילוק על הסף, לא רק במקרים של העדר עילת תביעה ברורה, אלא גם כאשר ברור שההליך המשפטי מוטה לכיוון של ניצול לרעה של המערכת המשפטית, כפי שבא לידי ביטוי בהתנהלות החוזרת ונשנית של התובע. **ההיבט החדשני:** החידוש המרכזי בהחלטה זו אינו בהכרח מבחינת פסיקה חדשה, אלא ביישום המחמיר והעקבי של העקרונות הקיימים, במיוחד לאור הרפורמה בסדר הדין האזרחי. בית המשפט מראה כיצד פגמים מהותיים בכתיבת כתב תביעה, בשילוב עם דפוס התנהלות שמצביע על ניסיון לעקוף החלטות שיפוטיות חלוטות, יכולים להוביל לסילוק תביעה על הסף, גם כאשר המדובר בטענות רציניות כמו "מרמה". ההחלטה מדגישה את הצורך בתום לב, בהירות, ובדבקות בהליכים המשפטיים המקובלים, גם כאשר התובע חש כי נפגע.