ת"צ 42526-03-12

תקציר

בתובענה ייצוגית זו ביקשו המבקשים אישור לתבוע את המשיבה, ספקית שירותי סלולר, בגין הטעיה לכאורה של לקוחות בנוגע למהירויות האינטרנט שהובטחו בחבילות הגלישה שלהם. לקוחות חויבו בגין מהירויות גבוהות יותר שלא סופקו, מה שהוביל לתביעות על אי גילוי, מצג שווא, ניצול, עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות. המשיבה השיבה בטענה כי המהירויות פורסמו כמהירויות מרביות אפשריות, אשר יכולות להיות מושפעות ממספר גורמים שאינם בשליטתם. לאחר דיוני קדם משפט ניסו הצדדים להגיע לפשרה, כאשר המשיב תיקן את התנאים והבהיר כי המהירויות המפורסמות הן מקסימליות ולא מובטחות. למרות משא ומתן כספי שלא צלח, הגישור הוביל להצעת פשרה. הצעה זו חייבה החזרים חלקיים ללקוחות בהתאם למהירויות בתוכניותיהם, עם החזר כולל מוערך של כ-3.76 מיליון שקל, שאומת על ידי בודק ממונה. ההסדר כלל גם עדכונים לתקשורת על מגבלות מהירות בחשבוניות ובהסכמים. למרות שליועץ המשפטי לממשלה היו הערות בנוגע לתרומה של החזרים כספיים שלא נדרשו ובדיקות כתובות נדרשות, בית המשפט אישר את הסדר הפשרה, ומצא אותו הוגן בהתחשב בוויתורים ובהיעדר התנגדויות. בית המשפט התייחס גם לשכר טרחת עורך דין והורה כי הגמול יתאים ליישום ההסדר. ככלל, ההחלטה שמה דגש על שקיפות והגנה על הצרכן, חובת החזרים כספיים ותקשורת ברורה יותר לגבי מגבלות השירות.