בש"א 5215/01

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך משפטי מורכב בין יהודית לחמן לבין שני משיבים: עו"ד אליקים הררי ו-SUNRAY ASSOCIATED S.A. הרקע לתיק הוא תביעה שהגיש לחמן בשנת 1996, בה ביקש סעדים שונים הקשורים לכספי המשפחה המוחזקים בנאמנות. ההתדיינות עברה מספר שלבים פרוצדורליים, בהם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ובקשה להעברת התביעה לפסים רגילים. הסוגיה המיידית שעמדה על הפרק הייתה סיווגה של החלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא ביום 30.5.2001, אשר הורתה למשיבים למסור חשבונות בנוגע לכספי הנאמנות. החלטה זו הוגדרה על ידי בית משפט קמא כ"פסק דין חלקי". המשיבים הגישו בקשה להארכת מועד לערעור על החלטה זו, ולחמן התנגדה לה בטענה שהיא מיותרת ונועדה להגדיל את הוצאותיה. עיקרו של פסק הדין הוא ההבחנה בין "פסק דין" לבין "החלטה" גרידא במונחים משפטיים, המשפיעה על הליך הערעור ועל לוחות הזמנים. השופט, במקרה זה, מצדד בלחמן ומסווג את החלטת בית המשפט קמא כהחלטה שונה ולא כפסק דין. זאת, בעיקר משום שההחלטה לא סיימה את הדיון ולא העניקה את הסעד הסופי המבוקש, אלא קבעה מנגנון להמשך ההליכים. השופט מדגיש כי אופייה האמיתי של החלטה משפטית חשוב יותר מהתואר שניתן לה. יתר על כן, המורכבות בתיק נובעת מכתבי הטענות המעורפלים ומחוסר הבהירות לגבי הסעדים המבוקשים והצדדים האחראים. משכך, מסיק השופט כי ההתדיינות נמשכת, ואין צורך בבקשה להארכת מועד לערעור על ההחלטה. שני הצדדים יישאו בעלויות שלהם בנוגע לבקשה.