ע"פ 5282/07
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בתיק של קבלה במרמה וגניבה על ידי מנהל. הערעור התבסס על חוסר משוא פנים לכאורה לאחר שנודע לשופט על עברו הפלילי של המערער בשל אזכורו בכתב האישום. כתב האישום פירט כיצד המערער, שמונה למנכ"ל חברת טכנולוגיה, הסתיר את הרשעותיו הקודמות ואת עונשי המאסר שנגזרו עליו בגין עבירות הונאה כדי להבטיח את תפקידו. בית משפט קמא דחה את טענתו המקדמית של המערער למחיקת ההרשעות מכתב האישום, בנימוק שהן רלוונטיות להוכחת האשמה. לאחר מכן ביקש המערער את פסילת בית המשפט, שגם היא נדחתה. פסק הדין מדגיש את העילות המצומצמות לפסילת שופט ואת האיסור להשתמש בהליך זה כדי לעקוף את הכלל האוסר ערעורים על החלטות ביניים. היא אינה מוצאת כל אינדיקציה למשוא פנים בהחלטת בית משפט קמא ומציינת כי עברו הפלילי של המערער רלוונטי לתיק. מסקנת הכרעת הדין היא כי חרף חששותיו הסובייקטיביים של המערער, חשיפת בית המשפט לעברו הפלילי אינה מצדיקה את פסילתו, במיוחד כפי שנחשף בכתב האישום. לפיכך, הערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 5282/07 הראל בראון נ' מדינת ישראל, עליון (13.8.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.