ע"פ 32070-05-12

תקציר

המסמך המרכזי בתיק זה הוא שטר חוב על סך 160,000 ש"ח מיום 1.9.94, חתום לכאורה על ידי אחד מאנשי צברי סעדיה, אותו ניסה הנאשם לגבות באמצעות בית המשפט. בית משפט קמא מצא כי השטר זויף, וכי הנאשם ידע זאת, אך פתח בכל זאת בהליכים משפטיים. בית הדין לערעורים מסכים עם קביעה זו. הנאשם מסר מספר גרסאות סותרות על מסירת הפתק לסעדיה, וחתם על שני מסמכים המאשרים מסירה זו, אשר בית המשפט מצא כוזבים. פעולות אלה היוו עבירות של הונאה, עדות שקר ושיבוש ראיות. גזר הדין המקורי מצא את הנאשם אשם וגזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 שקל ופיצוי של 210 אלף שקל ליורשיו של סעדיה. הן התביעה והן הנאשם ערערו. ערכאת הערעור בוחרת להפחית את עונש המאסר לשנה, אך מותירה את שאר גזר הדין על כנו. הדבר מוצדק בשל חומרת העבירות, האופן המתוחכם שבו בוצעו, הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות דומות וחוסר האיפוק שלו. בית המשפט נותן משקל מסוים לזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, ומקטין את העונש בהתאם.