ת"א 1009/04

תקציר

פסק הדין דן בתביעה כספית שהגיש בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד נתבעים שנטלו הלוואה בסך 3.6 מיליון שקל מהבנק. ההלוואה ניתנה לצורך תשלום אגרת היתר למינהל מקרקעי ישראל במסגרת פרויקט בנייה שביצעו הנתבעים. הבנק טען כי הנתבעים לא הצליחו להחזיר את ההלוואה יחד עם הריביות המוסכמות והגיש תביעה בדרישה בסך 5,074,101 שקל. במהלך המשפט החזירו הנאשמים את סכום ההלוואה העיקרית בצירוף ריבית בשיעור פריים + 0.9%, בסך כולל של 6,650,000 ₪. המחלוקת הנותרת הייתה בנוגע לריבית הפיגור החוזית, שהבנק דרש מהנתבעים לשלם. השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי הסכם ההלוואה קשור בהסכם תמיכה כספית, שחתימתו מותנית באישור הבנק. הבנק החליט שלא להעניק תמיכה כספית מטעמים רלוונטיים, ולכן אין לחייב את הנתבעים בריביות החריגות. עוד ציינה השופטת, כי חתימת הנתבעים על מסמכי ההלוואה, ובפרט חתימתו של נאשם 1, הושגה בנסיבות חריגות ששיקפו התנהלות פסולה מצד הבנק. יתר על כן, כל הצדדים המעורבים, לרבות הבנק, תרמו לסיכול העסקה, כאשר אשמת הבנק נאמדת בכ-50% לפחות. בנסיבות חריגות אלה, קבע השופט כי הנתבעים פרעו די הצורך את סכום ההלוואה ולא נדרשו לשלם סכומים נוספים לבנק. בנוסף, חויב הבנק בכיסוי הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪, בגין המשך ההליכים שלא לצורך.