ה"פ 2860-03-14

תקציר

בשנת 1995 נכרת הסכם בין המבקש לבין המשיב, במסגרתו הסכימה קבוצת המבקש להעביר את מניותיהם בחברת פארק שעשועים מים בע"מ למשיב. אולם, בשנת 2003 הגיש המבקש תביעת הוצאה לפועל מאחר שהמשיב לא שילם את התמורה בסך 4,488,000 ₪ עד ליום 28.2.96, והמשיב התנגד וטען שכנגד להטעיה ולהטעיה. התיק נגרר כ-10 שנים, ובשנת 2013 דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקש והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל. לאחר מכן ביקש המבקש הצהרה וצו להשבה חוזית. המשיב טען כי התביעה התיישנה, דבר שהמבקש חלק עליו. השופט פסק לטובת המשיב בקובעו כי תביעת ההשבה של המבקש אכן התיישנה על פי חוק, שכן היא לא הוגשה בתוך שבע השנים הנדרשות על פי חוק ממועד קמתה של עילת התביעה, שבמקרה זה היה מועד מתן הודעת הביטול. המבקש טען כי תקופת ההתיישנות צריכה להתחיל ממועד מתן ההחלטה השיפוטית, אך השופט קבע כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם השכל הישר או עם פסיקה קודמת, שקבעה כי ביטול חוזה הוא פעולה חד צדדית שאינה מחייבת מעורבות שיפוטית. לפיכך, הורה השופט על מחיקת תביעת המבקש ופסק למשיב הוצאות.