ע"פ 9308/12

תקציר

גזר הדין סובב סביב מקרה של דריסה שגרמה להתנגשויות מרובות, אישומים ברצח, ניסיון רצח ועבירות חמורות נוספות. ערעורו של המערער ערער על מספר ממצאים עובדתיים ומהימנים של בית המשפט המחוזי, אשר לטענתו אינם נכונים ביחס להלך רוחו במהלך האירועים, לרבות טענות על אובדן הכרה ופנצ'ר בצמיג הגורם לסטיית כלי רכב. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את ממצאי בית המשפט המחוזי, ודחתה את טענות המערער בשל חוסר עקביות בהצהרותיו והיעדר ראיות רפואיות. בית המשפט תמך בהחלטה על פעולות מכוונות, כולל קריאות "אללה אכבר" במהלך התקפה, המעידות על כוונה. הערכת בית המשפט הדגישה את שליטתו של המערער ברכב לאורך כל האירוע, והפריכה את הטענות בדבר התנהגות בלתי מכוונת. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענת המערער להקלה בעונש בשל ליקויים נפשיים נטענים, ולא מצא ראיות ממשיות להפרעה נפשית חמורה. עונש המאסר שנגזר על המערער והפיצוי שנגזר עליו אושרו, כאשר בית המשפט קבע כי אמצעי הענישה ראויים בהתחשב בחומרתם ובאופיים המכוון של המעשים שבוצעו. בית המשפט לערעורים דחה גם את הטענה כי ההתנגשויות היוו אירוע יחיד, ואישר הטלת עונשים על כל אירוע כמעשים נפרדים בתוך סדרה של פשעים הקשורים זה בזה. לסיכום, בית המשפט שמר על פסק הדין והעונשים שנקבעו בתחילה על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שימת דגש על הלימת האירועים בכוונה להרוג, ובכך דחה את הערעור.